בלי פירורי ביסקוויטים ובלי ג'לטין

שעת כמעט לילה כמעט מאוחרת, אחרי יום לימודים ארוך ואינטנסיבי כמו שרק יום שלישי יודע להיות, הקטנה במיטתה, הבעל עם החברותא. בצק השמרים תופח לו לאיטו בקערת הקיצ'נאייד, ואני כאן עם אצבעות קרות משכנעת את עצמי שהגיע הזמן לעבור את משבר ה"אין לי זמן" ולשים קץ להזנחה של מה שהתחלתי כאן.
נשים דברים על דיוקם; ממש לא התכנסנו כאן בשם בצק השמרים. מתכונים לבצק שמרים לא חסרים ברחבי האינטרנט וברחבי ספרי האפיה, ואין לי שום יומרה לנסות לחדש משהו בשדה בצקי השמרים. הפעם הלכתי על הבצק של עוגיונט מהשת"פ עם דברים בעלמה.

הבשורה שלי הפעם היא עוגת גבינה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אור נגהות )

סגור לתגובות.