תגית: בשר

נקניקיות אמיתיות- יש דבר כזה

אני יודעת, נקניקיות הן תמיד שם נרדף לאוכל מעובד, תעשייתי- הכי מערבי שיש, מהכיוון הרע של הסקאלה.
לא הנקניקיות האלה!
במקור, נקניקיות הן דרך לשימור בשר לאורך זמן ממושך. טוב, לאו דווקא מאז שהיינו ציידים לקטים, בעצם אולי זה התחיל שם באיזשהו אופן. אולי יותר מהתקופה בה לא היו מקררים בכל מקום כדבר שבשגרה והיו צריכים לשמר את המזון בצורה כלשהי. אפשר להתווכח על נושא הטכנולוגיה- האם הקלה עלינו או בעצם צמצמה לנו את טווח האפשרויות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

מרק זנב

לפעמים כשאני הולכת לקצב אני מרגישה כמו בשופינג.
בזמן שאני מחכה לתורי, או עד שהם מכינים לי את ההזמנה אני נוהגת להתבונן מסביב, לראות מה אחרים קונים, על מה הקצבים ממליצים, איזה חלקים אפשר לראות טריים. אם אני נתקלת בחלק שאינני מכירה, אני מבררת עליו. בד"כ זה יבוא גם עם המלצות למתכונים כאלה ואחרים.
כך היה בפעם הראשונה שנתקלתי בזנב.
ראיתי אותו ולא לגמרי הייתי בטוחה מה אני רואה, אז שאלתי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

ציר עצמות bone broth

ציר הוא דרך נפלאה לנצל שאריות שנותרו לנו מבישולים ואף לקבל לעצמנו ממש מעין תוסף מזון מרוכז.
כוונתי לציר עצמות- בקר, עוף וגם דגים.

ציר ירקות טוב בעיקר להעשרת טעמים של מנות, אולם הבישול הארוך לא בהכרח משאיר לנו הרבה ערכים תזונתיים.

ואת אלה אנחנו דווקא מחפשים ומוצאים בצורה נפלאה, זולה, זמינה ומקיימת בציר עצמות, או כפי שהוא קרוי באנגלית bone broth
יש לי כמעט תמיד במקרר כלי ובו אני שומרת שאריות של גזר, סלרי, דלועים למיניהם ועוד
יש אתרים שלמים שמוקדשים לנוזל המיוחד הזה, שמסבירים את חשיבותו, ערכיו ואיך הוא יכול לסייע לנו.
אומר בקצרה רק שזו גם דרך לנצל שאריות וגם להפיק מינרלים שיושבים עמוק בעצמות ואינם זמינ…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

בישול ארוך של חזה בקר

באחת הפעמים בהן הגעתי לקצב, אולי לפני החגים, כשהיה שם עמוס מאד, ראיתי אותו משוחח עם אישה עם מבטא אמריקאי.
היא ביקשה נתח מסויים של בקר, שלא הכרתי בעבר, והם דיברו על זה שזה חלק שיהודים אמריקאיים אוהבים במיוחד. היא ככה בחרה את החלק הכי מתאים לה מהנתח ומאחר וראית שהיא בעניין נכנסתי איתה לשיחה והיא הסבירה לי שמדובר בעצם בחלק מחזה הבקר, המכונה brisket שמתאים מאד לבישול ארוך ויוצא עסיסי ורך להפליא.
אותי היא שכנעה. אני אוהבת לפעמים לעשות שופינג אצל הקצב.
החלטתי לקחת נתח כזה בעצמי ולנסות להכין איתו משהו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

קציצות בשר וחצילים

יש דברים שאף אחד לא יכול לקחת ממך:
פתיחת סתימה של כבר שנה בכיור -all by my self !
וקציצות, קציצות שלא צריכות מחבת ולא מטנפות כיריים

את הרעיון שאבתי מביסים, והחצילים הקלויים? את האמת חיפשתי את המקום שממנו הגיעה הרעיון (כדי שיהיה לי מתכון לעקוב אחריו :) ) ולא מצאתי .

בערך שלושים קציצות
180 מעלות תנור

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

חורשט סבזי

אני מקווה שאני קוראת לתבשיל הזה בשמו הנכון…(:
הכל התחיל מכך שחברה יקרה  באה אלי לקפה וסיפרה לי על החורשט שאמא שלה מכינה,זה המשיך במייל שקיבלתי מגיסתי ,"מתכונים פרסיים"  וזה נמשך בתוכנית של אהרוני שבו הוא הכין חורשט…אני כבר לא יכלתי להתאפק וממש התחשק לי להכין. לי אין בעיה לנסות מאכלים חדשים,כל עוד הם כוללים מרכיבים שאני אוהבת,בלי שום איברים פנימיים,וחלקים כמו ,זנב, לשון, ואתם כבר מבינים על מה אני מדברת…. בקיצור,דיברתי עם אמא של חברתי וקיבלתי ממנה את המתכון המקורי שלה!!!   יצא מעולה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ברוכים הבאים למטבח שלי )

לשמור על הספצופאי

מכירים את המנות היפות האלו, שמסודרות בצלחת אחרי שעברו סטיילינג ונראות מליון דולר? אז זהו, שלא להן רציתי להקדיש את הפוסט הפעם. לא שאני לא אוהבת יופי מינימליסטי בצלחת וחלילה אני לא מזלזלת בעיצוב, אבל אם שמים את הפוקוס רק על המנות המפונפנות הללו, שמצטלמות נורא יפה מבחינה אמנותית, עלולים לשכוח את המנות הפשוטות, המנחמות, שאולי לא נראות הכי יפות, אבל טעימות מאוד (ראו ערך "פירה", למשל). נכנסת לכאן גם סוגיית שימור מסורות בישול, שהיא חשובה בתרבות של כל עם ומגדירה את הייחודיות שלו בתחום הקולינארי.

באזור פיליון (Pelion) שביוון תוכלו למצוא את המאכל הזה בכל טברנה בתפריט המנות הראשונות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

קציצות לא ברוטב עגבניות

אני יודעת, קציצות ברוטב עגבניות זה קלאסיקה. אולם לא כולם אוהבים או יכולים לאכול עגבניות (למשל אנשים על הפרוטוקול האוטואימוני) ולא תמיד יש רוטב מוכן (או משומר בצורה כזו או אחרת). ובכלל אני מאד אוהבת ארוחות בכלי אחד למיניהן.
אז לקחתי את כל הירקות שהיו לי במקרר ועל השיש (לא הכל נכנס אצלי למקרר. ממש לא…) ושמתי בסיר….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

לשון עגל ברוטב מעולה- מי שלא בענייני בשר אולי לא ירצה להכנס לפוסט הזה

התלבטתי קצת אם להעלות את המתכון הזה לפה, כי ראיתי את התגובות של מי ששמע איזה סוג בשר הכנתי.
מצד שני ראיתי גם את התגובות של כל מי שאכל (ולא בהכרח ידע מה הוא אוכל). כולם נהנו ביותר ואף ביקשו תוספות.
מה זה אומר? פסיכולוגי, נכון? בטוח……

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

מיני "מאפה" מלוחים ללא קמח

נסו להניח כאלה מקלות ירקות על השולחן. סתם ככה באמצע היום
תראו מה יקרה…

מאחר ואני כבר כמעט ולא אוכלת לחם או מוצרי חיטה למיניהם (אפילו בימי הפסטה של הילדים יש לי תחליף מעולה, למזלי- אטריות האצות המעולות) ועדיין מדיי פעם יש לי חשק למשהו מין מלוח כזה, במרקם שמזכיר מאפים… אני עדיין מנסה כל מיני מתכונים שבכיוון הזה.

יש את המתכון הקלאסי של הגר ל"לחם טחינה" שיש לו גם גירסאות צורתיות נוספות שהתפתחו לאורך הזמן.
בפעם הראשונה שהכנתי אותו הוא יצא לי קצת מריר….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )