ארכיון רשומות מאת: הגרגרנית

שבועות של לבן על לבן

מתישהו לפני הטיול שלי בווייטנאם, הספקתי לעשות גיחה קצרצרה עם הבנות האהובות עלי לפריז. העיר הזו לעולם מצליחה לחדש ולרגש אותי אבל גם לתת לי עדיין תחושה של בית אחרי כל כך הרבה שנים שאני לא גרה שם.

אז היה יום הולדת עגול, ידה ידה ידה והזמנו מקום במסעדת David Toutain, שבדיוק כמה ימים קודם לכן זכתה בכוכב המישלן השני שלה. בגלל שזה באמת היה ביקור קצר והתכנית היתה עמוסה, החלטנו להגיע לצהריים – "רק" שלוש מנות. כמובן שהתגלה שלא שלוש ולא ארבע, כי אם לפחות שמונה מנות ומשעשעי חיך ולסיום סיומת ועוד קצת….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

אורז וייטנאמי במטבח ישראלי

מכירים את זה שאתם חוזרים מאיזה שהוא מקום על הגלובוס ומתחשק לכם להכין את כל המאכלים הטעימים שאכלתם שם? מרוב התלהבות אתם ממש מצליחים להשאיר בגוף את התחושה שאתם שם למרות שאתם כבר לגמרי פה.

אם השתתפתם איתי בחוויות מהטיול לוייטנאם בפוסטים וייטנאם #1 ווייטנאם #2 אתם מבינים שעל המטבח שלי השתלטו כבר ספרינג רולס טריים המוגשים עם רוטב דגים וייטנאמי עדין וצ'ילי חריף, סלטי כרוב אסיאתיים ואטריות עם בשר טחון וירקות והרבה כוסברה.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

וייטנאם #2

לא יכולתי להסתפק בפוסט אחד על וייטנאם. הנופים המהממים של המדינה הזו הם באמת עוצרי נשימה וקשה להתאפק מללחוץ על כפתור הצילום שוב ושוב. ושוב.
למשל שדות האורז בסאפה (Sapa), העיירה ההררית בצפון המדינה, על הגבול עם סין. העוני והפרימיטיביות ניכרים שם למרות שזה לא חיזיון בלתי שכיח לראות שם חקלאי כפרי חורש את השדה עם תאו ומחזיק בידו סמארטפון.
שם נמצאים כפרים של המיעוטים האתנים של וייטנאם, כמו המנוג (Hmong) למשל….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

וייטנאם #1

ביקור בוייטנאם מחייב פוסט בבלוג. בעצם יותר מאחד. הרבה זמן תכננתי להגיע לשם ולכבוד יום ההולדת העגול ההוא הצלחתי להגשים את החלום. רצינו לשלב טיול ברחובות הסואנים של הערים הגדולות עם יציאה לכפר ולטבע היפהפה של הארץ, לפגוש את תושביה במקום הכי לא תיירותי שאפשר. וכמובן שאוכל.
שהרי המדינה שהיתה נידונה שנים ארוכות לכיבוש – סיני, צרפתי, אמריקאי –  הושפעה מאוד גם בהיבט הקולינרי מהתרבויות האלו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

פסח בעיניים מלוכסנות

חזרתי לאחרונה מטיול בויאטנם (בקרוב הפוסט) והיא עדיין ממשיכה להיות בראש שלי. השוני בין העולם שלהם ושלנו הוא כה גדול ולעיתים קשה להבנה למי שמגיע מהמערב ומתפתה להכיל עליה סטנדרטים מערביים.

מדינה שבמשך תקופות ארוכות זרים נלחמו עליה, כבשו אותה והשאירו בה את חותמם. כיום יש בה משטר קומוניסטי עם מפלגה אחת אבל כלכלת שוק קפיטליסטית, רחובות מוזנחים ומלוכלכים לצד בניינים רבי קומות בסגנון מערבי וכפריים שחורשים את השדות עם תאו אבל מחזיקים סלולרי חדיש ביד.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

איך כמעט פגשתי את רות רייצ'ל (וסופלה כפרס ניחומים)

אני הכי לא סטוקרית / גרופי / מעריצה / שרופה / מחבבת. כשהייתי בגיל העשרה, מעולם לא קישטו את חדרי פוסטרים של זמרים או זמרות ולא חשבתי שזה מעניין להיות במועדון מעריצים. אין לי את הדחף הזה להעריץ אנשים. לכולם יש חסרונות, כולנו בני אדם.

ובכל זאת, מסתובב אצלי הרבה זמן החלום הזה להיפגש אישית עם מישהו מסוים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

ט"ו בשבט של תמרים וצימוקים

סאמין נוסרת (Samin Nosrat) היא שפית אמריקאית ממוצא אירני שהתפרסמה לאחרונה בזכות ספרה "Salt Fat Acid Heat" אשר זכה בפרס ג'יימס בירד לספרי בישול ותכנית הטלויזיה שלה בנטפליקס, שהתבססה על הספר וחולקה ל-4 פרקים בהשראתו.

הספר של סאמין נוסרת מתודי ומעניין והחלוקה לארבעת הנושאים מדגישה את החשיבות של כל אחד מהם בתהליך הכנת האוכל וחלקו בטעם המנה. יש הרבה סוגים של חומרי גלם שמעניקים לאוכל מליחות, חומציות ושומן וישנם כמה מקורות חום לבישול, צליה ואפיה.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

סלט הפוך

חורף וקר אבל אצלי סלט זה חוק ברזל. חייבת אותו בכל ארוחה. מה לא נאמר על האיכויות התזונתיות של ירקות, על החשיבות של ויטמינים ומינרלים לבריאות, על חלקם של סיבים תזונתיים בתהליך העיכול. אבל לפעמים מחשק לגוון את החסה, המלפפון והעגבניה בלי לוותר על הקראנץ'.

הנה סלט שהיוצרות התהפכו בו: הירקות נאים והגבינה צלויה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

מרק שמוציא עשן מהאזניים?

בימים אלה מרק הוא ממש חובה, מחמם את הגוף ומשביע את הנפש. אז חיפשתי מרק שעוד לא הכנתי.

השם "מאליגטוני" נמצא אצלי בזיכרון כבר הרבה שנים בתור משהו שאני חייבת לנסות להכין, מאז שמעתי את אותו לראשונה בפרק הבלתי נשכח על הסופ-נאצי בתכנית סיינפלד. המונולוג של איליין (ג'וליה דרייפוס) הוא אחד השווים!

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

שעועית צהובה, לא מה שחשבתם

בימים אלה אתם בטח עסוקים בטיגונים לכבוד החג: לביבות, סופגניות, שוב לביבות. היה לי ברור שאני לא הולכת להעמיס עליכם עוד שמן.

מכירים את זה? – לפעמים קונים את חומרי הגלם לפי המתכון שרוצים להכין ולעיתים אחרות, מכינים מנה לפי חומרי הגלם שקונים. אז יש עכשיו שעועית צהובה טריה בשווקים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )