ארכיון רשומות מאת: הגרגרנית

פסטו פוסט

פסטו הוא אחד הממרחים או הרטבים הטעימים שיש. מומלץ להכינו בבית וליהנות ממנו כשהוא טרי ובכל מקרה לא לקנות את זה הקנוי, שיש לו תמיד טעמי לוואי שנועדו לשמר אותו מבלי שיתחמצן. למה בעצם לא להכין בבית אם זה כל כך קל, מהסוג של להכניס הכל לקערה ולטחון בבלנדר? טעים לאכול אותו מרוח על לחם או כרוטב לפסטה, לתפוחי אדמה צעירים או לשעועית ירוקה או צהובה חלוטה.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

ביקור ביקב קסטל

הבנתי השבוע שהרבה יותר מדי זמן לא יצאתי מהעיר, עוד יותר זמן שלא ביקרתי ביקב אבל אפילו עוד יותר זמן שלא טעמתי יין. לא שחלילה לא שתיתי יין, אבל לא טעמתי יינות, טעימה מקצועית כזו.
ללל
כשהיפואית הציעה לי להתלוות אליה לביקור ביקב קסטל מיד הסכמתי לפנות את היום. מודה: כזו אני, קלה להשגה (כשמדובר בדברים שאני אוהבת).
פפפ
וכך מצאתי את עצמי בוקר אחד באמצע השבוע במרכז המבקרים של היקב במושב יד השמונה אשר בהרי ירושלים. ארח אותנו ביקב לא אחר מאשר היינן הראשי והבעלים אלי בן זקן….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

מקסימום חצילים מינימום מאמץ

הקיץ נותן עבודה שם בחוץ (זהו, אנחנו אחרי ה-21 ביוני) ואני מחפשת ירקות מעניינים להכין מהם מנות טעימות ויצירתיות, באפס עבודה. כי מצד אחד אני אוהבת גיוון באוכל, אבל מצד שני, למי יש כח?

מצאתי בשוק הכרמל בייבי חצילים, עגלגלים ובעלי צבע סגלגל. יש מי שקורא להם יפנים או הודיים, אבל עזבו אתכם מהשם – השאלה החשובה היא מה להכין מהם.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

שבועות של לבן על לבן

מתישהו לפני הטיול שלי בווייטנאם, הספקתי לעשות גיחה קצרצרה עם הבנות האהובות עלי לפריז. העיר הזו לעולם מצליחה לחדש ולרגש אותי אבל גם לתת לי עדיין תחושה של בית אחרי כל כך הרבה שנים שאני לא גרה שם.

אז היה יום הולדת עגול, ידה ידה ידה והזמנו מקום במסעדת David Toutain, שבדיוק כמה ימים קודם לכן זכתה בכוכב המישלן השני שלה. בגלל שזה באמת היה ביקור קצר והתכנית היתה עמוסה, החלטנו להגיע לצהריים – "רק" שלוש מנות. כמובן שהתגלה שלא שלוש ולא ארבע, כי אם לפחות שמונה מנות ומשעשעי חיך ולסיום סיומת ועוד קצת….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

אורז וייטנאמי במטבח ישראלי

מכירים את זה שאתם חוזרים מאיזה שהוא מקום על הגלובוס ומתחשק לכם להכין את כל המאכלים הטעימים שאכלתם שם? מרוב התלהבות אתם ממש מצליחים להשאיר בגוף את התחושה שאתם שם למרות שאתם כבר לגמרי פה.

אם השתתפתם איתי בחוויות מהטיול לוייטנאם בפוסטים וייטנאם #1 ווייטנאם #2 אתם מבינים שעל המטבח שלי השתלטו כבר ספרינג רולס טריים המוגשים עם רוטב דגים וייטנאמי עדין וצ'ילי חריף, סלטי כרוב אסיאתיים ואטריות עם בשר טחון וירקות והרבה כוסברה.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

וייטנאם #2

לא יכולתי להסתפק בפוסט אחד על וייטנאם. הנופים המהממים של המדינה הזו הם באמת עוצרי נשימה וקשה להתאפק מללחוץ על כפתור הצילום שוב ושוב. ושוב.
למשל שדות האורז בסאפה (Sapa), העיירה ההררית בצפון המדינה, על הגבול עם סין. העוני והפרימיטיביות ניכרים שם למרות שזה לא חיזיון בלתי שכיח לראות שם חקלאי כפרי חורש את השדה עם תאו ומחזיק בידו סמארטפון.
שם נמצאים כפרים של המיעוטים האתנים של וייטנאם, כמו המנוג (Hmong) למשל….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

וייטנאם #1

ביקור בוייטנאם מחייב פוסט בבלוג. בעצם יותר מאחד. הרבה זמן תכננתי להגיע לשם ולכבוד יום ההולדת העגול ההוא הצלחתי להגשים את החלום. רצינו לשלב טיול ברחובות הסואנים של הערים הגדולות עם יציאה לכפר ולטבע היפהפה של הארץ, לפגוש את תושביה במקום הכי לא תיירותי שאפשר. וכמובן שאוכל.
שהרי המדינה שהיתה נידונה שנים ארוכות לכיבוש – סיני, צרפתי, אמריקאי –  הושפעה מאוד גם בהיבט הקולינרי מהתרבויות האלו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

פסח בעיניים מלוכסנות

חזרתי לאחרונה מטיול בויאטנם (בקרוב הפוסט) והיא עדיין ממשיכה להיות בראש שלי. השוני בין העולם שלהם ושלנו הוא כה גדול ולעיתים קשה להבנה למי שמגיע מהמערב ומתפתה להכיל עליה סטנדרטים מערביים.

מדינה שבמשך תקופות ארוכות זרים נלחמו עליה, כבשו אותה והשאירו בה את חותמם. כיום יש בה משטר קומוניסטי עם מפלגה אחת אבל כלכלת שוק קפיטליסטית, רחובות מוזנחים ומלוכלכים לצד בניינים רבי קומות בסגנון מערבי וכפריים שחורשים את השדות עם תאו אבל מחזיקים סלולרי חדיש ביד.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

איך כמעט פגשתי את רות רייצ'ל (וסופלה כפרס ניחומים)

אני הכי לא סטוקרית / גרופי / מעריצה / שרופה / מחבבת. כשהייתי בגיל העשרה, מעולם לא קישטו את חדרי פוסטרים של זמרים או זמרות ולא חשבתי שזה מעניין להיות במועדון מעריצים. אין לי את הדחף הזה להעריץ אנשים. לכולם יש חסרונות, כולנו בני אדם.

ובכל זאת, מסתובב אצלי הרבה זמן החלום הזה להיפגש אישית עם מישהו מסוים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

ט"ו בשבט של תמרים וצימוקים

סאמין נוסרת (Samin Nosrat) היא שפית אמריקאית ממוצא אירני שהתפרסמה לאחרונה בזכות ספרה "Salt Fat Acid Heat" אשר זכה בפרס ג'יימס בירד לספרי בישול ותכנית הטלויזיה שלה בנטפליקס, שהתבססה על הספר וחולקה ל-4 פרקים בהשראתו.

הספר של סאמין נוסרת מתודי ומעניין והחלוקה לארבעת הנושאים מדגישה את החשיבות של כל אחד מהם בתהליך הכנת האוכל וחלקו בטעם המנה. יש הרבה סוגים של חומרי גלם שמעניקים לאוכל מליחות, חומציות ושומן וישנם כמה מקורות חום לבישול, צליה ואפיה.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )