ארכיון חודשי: מרץ 2010

חג שמח

הגפילטע של אמא שלי פשוט נהדר. הוא רך, אוורירי ולא מתוק בכלל. כיאה למתכון מוצלח – עדויות לקיומו ניתן למצוא כבר במחברת המתכונים של אמא של סבתא-רבתא שלי, אבל את הרכיב המיוחד שהפך את הדג הממולא של אמי ליצירת מופת, הגתה היא בעצמה. לא אמתח אתכם יתר על המידה – מדובר בכוס וחצי של פירורי לחם לכמות של שני קרפיונים.
אם נתעלם לרגע מהחירוב המוחלט של המסורת היהודית, אני חושבת שהמתכון שלה אומר דבר מה על הבנתה בחגיגות: צריך שיהיה טעים, כיף ובלי הרבה חוקים או תהיות לגבי מה בדיוק נשתנה. לצערי לא יוצא לי לבלות את החג בבית הוריי לעתים קרובות מידי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

ים של מקרונים

אתמול השף ואנוכי היינו עסוקים. בילינו יחד יום שלם בהכנת מקרוּנִים,
אותן עוגיות סנדויץ מרהיבות עם מילוי מפתיע שב"קורדון בלו" מציעים קורס מיוחד של יומיים להכנתן, ועלותו 900 אירו.
מה שכייף בעוגיות האילו שאפשר להשתולל איתן – השמיים הם הגבול מבחינת צבעים וטעמים. אז נכון שההכנה קפדנית וחשוב לדייק בכל הפרטים הקטנים, אבל תאמינו לי זה שווה כל ביס!
השף הפליג בטעמים שגרתיים: שוקולד, וניל, פיסטוק, קפה, בננה ופטל אל הפחות שיגרתים, כגון מנטה, אננס, משמש, קינמון, פירות יער וגולת הכותרת, שהיא פיתוח אישי שלו: מלבי, בו הקרם לבנבן והעוגייה בצבע פוקסיה זרחני. אני אהבתי!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבלוג של פאי לימון )

שטרן 1 – ביקורת בר

כבר הרבה זמן הזנחתי את פלורנטין. אותה שכונה, שכבר שנים מחזיקה בתואר "אוטוטו הדבר הבא", אמנם לא הצליחה עדיין להפוך לאזור נחשק באמת בעיר אבל פיתחה סצנה מכובדת משל עצמה. משום מה, האזור אף פעם לא קופץ לי לראש כשצריך למצוא מקום בילוי – טוב, אם כך, שהאמריקאית והניו-יורקי לשעבר לקחו אותי לשם.

שטרן 1 (כבר כתבנו עליו פעם פה) נודע במבחר הבירות והנקניקיות…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )

ארטישוק ממולא ברוטב חמוץ מתוק

ארטישוק ממולא בבשר - מצרכים

מנקים את הארטישוקים הטריים ומניחים את תחתיות הארטישוק במים קרים עם מיץ לימון.
קוצצים בצל ואורגנו ומניחים בקערה. לקערה מוסיפים גם בשר בקר טחון, ביצה, פירורי לחם, מלח ופלפל שחור. מערבבים את החומרים לתערובת אחידה ומניחים בצד.
{next_step}

מדליקים את התנור לחום בינוני- גבוה ומרתיחים כוס מים.
קוצצים בצל ושום ומטגנים אותם בסיר קטן עד להזהבה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: YummyFoodies.com Posts )

רוסים טובים גם במתמטיקה

גדלתי ברמלה בשכונה של רוסים, אחת מרבות שנבנו בשנות ה-90 בניסיון כושל של המדינה לאכלס את העליה בערים טעונות הטיפוח. כל חבריי היו רוסים. דיברנו בדיאלקט שמורכב מ-50% עברית, 30% רוסית עילגת  ו-20% "סבבה".
הבילויים המשותפים שלנו בתקופת טרום-הרישיון כללו מפגשים בבתים של חברים (שהוריהם נסעו לצימר/אילת), אלכוהול וריקודים בחדר חשוך (ע"ע: חנה מ"מחוברות").
אמי היתה מתעקשת שאוכל משהו בכל פעם שהתכוננתי לצאת למסיבה כזו. בדאגה אמהית מהסוג ששמור רק לרוסים, היא הסבירה לי שאסור לשתות על בטן ריקה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

אמיצ'י – ביקורת מסעדה

לכבוד יום הולדתה של האם הטריה (שחל לפני ימים אחדים) ולכבוד יום הולדתי שלי (שחל כבר לפני חודש, אך לא הזדמן לנו לחגוג אותו), החלטנו לצאת לארוחת ערב באמיצ'י.
האמיצ'י נפתחה בקול תרועה רמה לפני מספר חודשים, על חורבות הקיוטו סלסה במונטיפיורי. המקום שופץ ללא הכר, והוקם בו בר יין מרשים המתנשא עד לתקרתו, וקיר אחד בו כוסה באריחים המרכיבים ציור קיר ענק….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )

עדיין חי

לא, אני לא מת – אני עדיין כאן.
תקופה רצחנית בעבודה, פלוס מעבר דירה (עברתי לככר רבין!), גרמו לתקופת יובש רצינית מאוד, גם בבלוג וגם באתר.ובכן, עברנו סוף סוף, ונראה שגם בעבודה קצת נרגע ואני חוזר הביתה בשעות שפויות פחות או יותר, וכך אפשר להתחיל לצאת שוב בערב ולכתוב ביקורות. הראשונה תפורסם בעוד כשעה 🙂
אגב, בנימה חיובית, מאחר והחלפתי את הנוקיה הישן…

……

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )