תגית: נקניקיות

‫ונזכור את כולם – יועזר‬

‫האם מקום שנבנה כולו בדמותו של איש אחד יכול להמשיך לפעול בלעדיו? • כולי תקווה שכן • כי חשוב שיהיו מקומות כמו יועזר שיזכירו לנו את שאול אברון, את ד"ר אלי לנדאו, את רוגוב ואת שאר הנהנתנים Continue reading

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מדבר מהבטן‬ )

לשמור על הספצופאי

מכירים את המנות היפות האלו, שמסודרות בצלחת אחרי שעברו סטיילינג ונראות מליון דולר? אז זהו, שלא להן רציתי להקדיש את הפוסט הפעם. לא שאני לא אוהבת יופי מינימליסטי בצלחת וחלילה אני לא מזלזלת בעיצוב, אבל אם שמים את הפוקוס רק על המנות המפונפנות הללו, שמצטלמות נורא יפה מבחינה אמנותית, עלולים לשכוח את המנות הפשוטות, המנחמות, שאולי לא נראות הכי יפות, אבל טעימות מאוד (ראו ערך "פירה", למשל). נכנסת לכאן גם סוגיית שימור מסורות בישול, שהיא חשובה בתרבות של כל עם ומגדירה את הייחודיות שלו בתחום הקולינארי.

באזור פיליון (Pelion) שביוון תוכלו למצוא את המאכל הזה בכל טברנה בתפריט המנות הראשונות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

לכל דבר בחיים יש סוף. רק לנקניק יש שניים…

ארוכות, שמנמנות, דקות, שחומות, לבנות, בקר, עגל, בשר לבן, כבש, רכות, קשיחות, עם פיסטוקים, חמוציות, רוזמרין, על הגריל או במחבת

לא משנה איך הן מגיעות כל עוד הן מתפצחות לי בפה במין עינוג שקשה להסביר. אבל אני כבר אסביר…

שנים שהנקניקיות, שהומצאו כבר לפני מאות שנים,  זוכות ליחסי ציבור גרועים. סיפורי הזוועה על חתיכת נוצה או ציפורן בנקניקיה באמצע ביס, תמיד יש….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: שמנמנ.ים )

טיוטה

כמו האורות הקטנים שמאירים מבעד לחלון החשוך ברכבת לילית – השינויים בחיי הם נקודות הייחוס היחידות שנותנות לי תחושה של תנועה קדימה. בהתחלה הן צפופות למדי. כל יום הולדת מסמן נקודת מפנה – ה"אני בת התשע" היא מישהי שונה לחלוטין מהפרסונה בת השמונה שהייתי עד אז. כל עליית כיתה, מעבר דירה או רכישת מיומנות חדשה, מהווים בילדות הוכחה לדהירה נחושה קדימה.

שעון ביולוגי

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

‫תבשיל צרפתי עם השפעה גרמנית‬

"אתה יודע", כותב לי דובי בצ'ט של פייסבוק, "אף פעם לא אכלתי את הפרודוקטים שלי כשמישהו אחר בישל אותם". "אתה מגיע מחר בערב לאכול מהשוקרוט?", הפתעתי אותו. "סגור". האמת שהיה לי מתאים דווקא למחרת לפגוש את דובי, להעביר ערב בדיבורים על אוכל ולא על שום דבר אחר. אוכל תמיד היה הבריחה שלי והמדיטציה שלי, ובנקודה הזו זה היה פשוט נדרש….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פשוט מבשל פשוט‬ )

שטרן 1 – ביקורת בר

כבר הרבה זמן הזנחתי את פלורנטין. אותה שכונה, שכבר שנים מחזיקה בתואר "אוטוטו הדבר הבא", אמנם לא הצליחה עדיין להפוך לאזור נחשק באמת בעיר אבל פיתחה סצנה מכובדת משל עצמה. משום מה, האזור אף פעם לא קופץ לי לראש כשצריך למצוא מקום בילוי – טוב, אם כך, שהאמריקאית והניו-יורקי לשעבר לקחו אותי לשם.

שטרן 1 (כבר כתבנו עליו פעם פה) נודע במבחר הבירות והנקניקיות…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )

פרנק – נקניקיה עם כבוד (פוסט קצר וממצה)

עברתי דירה. כל סוף השבוע ארזתי, העמסתי, פרקתי ובעיקר עליתי וירדתי ביותר מדי מדרגות.
בסופו של יום, שתים עשרה וחצי בלילה, כשכל שרירינו דואבים, הגיע הזמן לחטוף משהו לאכול…

נסענו בטנדר הריק על בן יהודה, כנזכרתי בדוכן נקניקיות שנפתח באיזור – פרנק שמו. חנינו באדום לבן (פורקים סחורה!) וחצינו את הכביש אל הדוכן….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )