תגית: תל-אביב

אצל עבדו הדייג -אוכלים הולכים

כשמוכר דגים פותח מסעדה דבר הציפייה היא שמוצרי הגלם היו טרים..
ככה זה אצל עבדו הדייג. יש דגים טריים-טריים וזה הכי טעים.
אין שם בשורות גורמה, ואין שם אוירה מיוחדת. לא תמצאו אצל עבדו השקעה בתפאורה , וגם לא כסאות מיוחדים שהובאו במיוחד מאיטליה.
הכל פשוט וצנוע….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

פשוט מעדן

כן, אני יודעת,
כולם כבר כתבו על "דליקטסן"
כאן וכאן ואפילו כאן
וגם פה ושם 
ואולי במקרה כמה מכם עוד לא מצאו זמן או חניה 
לעצור שם לקפה וסנדוויץ'-ביס או עוגה?
עוד לא?
אז אני לא אכתוב כלום, רק תמונות,
ותחליטו בעצמכם!
שולחן הלחם של המלצרים קורא לי

אתם יודעים מה עמדתי לגבי קרואסונים

אוי הלב

הבו לי פרופיטרול!

או מאפין אוכמניות

לחם – לחם שלי

ומה נשים עליו?

וזיתים בכדי חרס כבדים

איזה יופי

מי רוצה ריבה?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

אוליב-פסטה בר ברח' הרצל ת"א

פתאום, מישהו קורא לנו:

"כנסו, כנסו, יש המון מקום, בואו שבו."

הסתכלנו אחת על השנייה ולא הבנו בדיוק למה האיש קורא לנו. המסעדה הזו היתה מלאה עד אפס מקום. זה נראה כמו כוורת של דבורים עמוסות וחרוצות. ואיפה בדיוק חשב להכניס אותנו?

הצצנו שוב פנימה בחוסר אמון מוחלט, ואז לתדהמתנו בסוף הבר היו שני כסאות שכאילו המתינו לנו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

פויקה סטריט בר

לפני כשנה ביקרנו בקוביות בכיכר רבין ונהנו, ואפילו סיפרנו לכם. עברה שנה ורצינו לבקר שוב. אז ביקרנו. רק שקוביות כבר לא שם. עכשיו יש שם את “פויקה Street Bar”. שילוב של מסעדת פויקה ושל Google Street View שמאפשר לך לאכול את מנות הדגל של מסעדת פויקה המוכרת והאהובה מיפו תוך כדי שאתה מתרשם מהנוף האורבני המרהיב של תל אביב, שזו דרך יפה להגיד שאתה בעצם סופר אוטובוסים ומתעלם ממבקשי נדבות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פוד-גבר )

מסע בזמן- סיור בין החנויות בדרך יפו -ת"א

ישנם מקומות בתל-אביב שאפילו תל-אביבים לא מגיעים אליהם.

ישנם רחובות בתל-אביב שנדמה כי נשכחו , ובכל זאת סיור קצר ברחובות אלו , מעלה זיכרונות נוסטלגיים נעימים.

אחד הרחובות האלו הוא ללא ספק , דרך יפו.

תכננו סיור בן 2-3 שעות בדרך יפו ולא תתאכזבו. יש כאלה שמיד יעקמו את האף ויגידו שזה מקום מלוכלך, שהכל מיושן, שאין שם "גלאם" אבל מי שמעריך את הרוח של פעם ייהנה מאד.

ממליצה להתחיל את הסיור מאלנבי ופינת דרך יפו ולהמשיך מערבה לכיוון יפו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

טאפס

בסוף הפוסט מחכה לכם קינוח זוגי בטאפס, לא תקראו?

תגיד, גבר: אתה מכיר את הקטע הזה שאתה נמצא בתל אביב ובא לך גלידה? סיכוי גבוה שברחוב שלך יש רק יוגורטריה ומה שאתה יכול לקנות שם זה יוגורט עם או בלי גרנולה, אגוזים או חמוציות. אתה יכול להוסיף גם סילאן מלמעלה וזה יוצא נחמד כזה אבל בגדול שילמת הרבה על קינוח “בריא” ו”קליל” ו”עדין” ובינינו: היה עדיף שהיית שם יופלה בפריזר וזה היה יוצא יותר טעים.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פוד-גבר )

בן יהודה פינת ארלוזורוב-ת"א

המעשה שהיה כך היה.

כל שבוע באמצע השבוע נוהגים בן זוגי ואני לצאת לאכול במסעדה. לא משהו מפואר , אבל זה נותן לנו זמן איכות אחד עם השני . מכיוון שכך אנו נוהגים כבר שנים, מדי פעם אנחנו רוכשים איזה קופון לטובת העניין, לרוב על מנת להתוודות למסעדות או בתי קפה חדשים.

נתקלנו בקופון לבית קפה "קפה-קפה" סניף בן יהודה פינת ארלוזורוב, ת"א. בקופון רשום באופן חד משמעי ארוחת ערב לזוג במחיר 89 שקלים. הארוחה כוללת מנה ראשונה, מנה עיקרית שקשוקה או מנת פסטה, קינוח. כמו כן הארוחה מלווה בשתי כוסות שתייה האחת מיץ סחוט טבעי והשנייה שתייה חמה לבחירה. קנינו את הקופון וקבענו שנלך לארוחת ערב. לא היו לנו יותר מדי צפיות, הרי לא מדובר במסעדת גורמה, אך ציפינו לבלות ערב נחמד.

אז אתמול, בשעה 7:30 לערך התייצבו בסניף האמור, לארוחת ערב. הייתה שם רק מלצרית אחת. לאחר כרבע שעה או אולי אפילו עשרים דקות, קיבלנו תפריטים. המלצרית הסבירה לנו את העסקה, מנה ראשונה סלט ירוק או קצוץ או מרק ירקות. מנה עיקרית פסטה או שקשוקה למעט שקשוקה חריימה. שתייה מיץ "טבעי" של פרימור מתוך בחירה.

יופי, אז הזמנו, מנת מרק, מנת סלט, מנת פסטה ומנת שקשוקה.

לאחר כעשר דקות חוזרת המלצרית ומסבירה לנו שכרגע מתחילים להכין את הפסטה, פסטה טרייה וזה ייקח קצת זמן אז היא מאד ממליצה שנוותר על הפסטה ונלך על שתי מנות שקשוקה. הודינו לה בנימוס ואמרנו שאנחנו נמתין שהפסטה תהיה מוכנה.

אבל בינינו, מה זאת אומרת שמכינים כרגע את הפסטה?

מה לאורחים האחרים שקיבלו את הפסטה לפנינו נתנו פסטה מאתמול?

טוב לא הבנו ועדיף אולי להניח לזה.

קיבלנו את המנות הראשונה, היה סביר למרות שבסלט הכניסו עגבניות רכות בצורה מחשידה. גם מרק הירקות התגלה כמרק ירקות עם שעועית לבנה. אבל בסה"כ זה היה בסדר.

כעבור חצי שעה הגיעה סוף-סוף הפסטה.

איזה יופי!

אבל איפה השקשוקה. המלצרית הסתכלה עלי כאילו בכלל לא הבינה על מה אני מדברת.

הרי הזמנו מנת פסטה ומנת שקשוקה.

כשהתעשתה, המציאה איזה תירוץ הזוי: "כן, לא רצינו להוציא רק לאחד הסועדים על מנת שלא יתקרר". ומסיבה זו המתנו עוד 20 דקות עד שהכינו את

השקשוקה ( ברור שהפסטה היתה מתקררת לגמרי אם הינו ממתינים למנה שנשכחה).

טוב , בסדר, אכלנו , אנחנו כבר מעל שעה וחצי במסעדה. קצת עייפים מהשירות, אבל ממשיכים למנת הקינוח שתרים את מצב הרוח ותכפר על תחושת המועקה ששררה סביב כל הארוחה הזו. חשבתי לעצמי "קצת שוקולד והכל יעבור בשלום".

קראנו למלצרית ושאלנו "מה יש לקינוח?"

היא עונה: "קינוח אין. אני אקרא למנהל תורן שיסביר."

המנהל, בחור צעיר , חצוף, התחיל לצעוק עלינו, "אין לי קינוח, נגמר, אם אתם רוצים אתם יכולים לקבל שתייה נוספת, זה אנושי שנגמר. אין לי פתרון!"

לא הבנתי את הקונספט "אין לי פתרון?"

מה אין עוד סניפים של קפה-קפה שאפשר לבקש עזרה?

מה אין חנויות בהם אפשר לרכוש כמה מוצרי יסוד ולאלתר משהו?

מה אי אפשר לתת זיכוי כלשהו ולפצות לפעם הבאה?

וגם אם יש בעיה , אין ספק שהפתרון אינו לכעוס על הלקוחות. יש דרך ארץ. אפשר להתנצל, אפשר לחייך ואפשר קצת ענווה. אבל לא, כל מה שקיבלנו זה כוחניות, יהירות וצעקות.

הלקוחות רכשו קופון שכולל חבילה שלמה, שילמו על העסקה מראש, הכסף יצא מחשבוני כבר לפני מספר שבועות, בעל העסק אולי כבר ניצל אותו , וכעת אפשר לזלזל בלקוחות.

טוב לא אמשיך לתאר פה את הדיון הלא נעים שנערך במסעדה. יצאתי בתחושה כל כך רעה. גם רימו אותי, גם זלזלו בי, ובנוסף עוד צעקו עלי כאילו אני לא בסדר שבאתי למסעדה.


 אז אם עדיין לא הבנתם- לקפה-קפה בן יהודה פינת ארלוזורוב לא הולכים יותר .

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

פודגבר מתחכך בברנז’ה

שיעור באזרחות: פודגבר, כמו מדינת ישראל, מחולק לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. הרשות המחוקקת, הכנסת של פודגבר, זה אלון: מסתובב בבאר-שבע וקובע במו ידיו את החוקים. מה נחשב אסלי (מקום שהמספר טלפון שלו זה רק חמש ספרות) ומה נחשב קלאסי (בגדול, דברים שאכלת בטירונות). הרשות השופטת, בג”צ פודגבר, זה זיו: ההחלטות הקשות מגיעות אליו לחיפה. האם תפוח זה גברי? כן, נטבול אותו בבירה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פוד-גבר )

שושקה שווילי – מפגש שמנמנ.ים

לאחרונה שופץ בתל אביב מתחם התחנה, מדרום לנווה צדק. המתחם נפתח לא מכבר וכבר יש שמנסים למתג אותו כאלטרנטיבה לנמל תל-אביב. במקום נפתחו חנות מזכרות, בתי קפה ("קפה התחנה" ו"קפה גרג"), גלידריה ("וניליה"), חנויות בגדי מעצבים ונעלים, גלריות ומספר מסעדות: "ויקי כריסטינה", "איטלקיה בתחנה" ו"שושקה שווילי", המקום שלשמו התכנסנו היום – בר מסעדה אקלקטי הממוקם…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )

קפה 12 (רוטשילד 12) – ביקורת

יצאנו לגיחה אומללה אל הכפר ביום שישי. אחרי זמן קצר נוכחנו לגלות שהספר הישראלי הוא עדיין לא טוסקנה או פרובאנס, וחזרנו עם זנבינו תחוב עמוק בין רגלינו אל תל אביב הבירה. הצטרפנו לחברי הפרלמנט הקבוע של שישי, שבאופן יוצא דופן החליטו לוותר על השיין, מדורת השבט הרגילה, ולכתת רגליהם אל התחתית. מכאן, זה לא היה קשה לגרום להם לשנות שוב מיקום, וכך יכולתי לבדוק…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )