תגית: מסעדה

פשוט מעדן

כן, אני יודעת,
כולם כבר כתבו על "דליקטסן"
כאן וכאן ואפילו כאן
וגם פה ושם 
ואולי במקרה כמה מכם עוד לא מצאו זמן או חניה 
לעצור שם לקפה וסנדוויץ'-ביס או עוגה?
עוד לא?
אז אני לא אכתוב כלום, רק תמונות,
ותחליטו בעצמכם!
שולחן הלחם של המלצרים קורא לי

אתם יודעים מה עמדתי לגבי קרואסונים

אוי הלב

הבו לי פרופיטרול!

או מאפין אוכמניות

לחם – לחם שלי

ומה נשים עליו?

וזיתים בכדי חרס כבדים

איזה יופי

מי רוצה ריבה?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

אוליב-פסטה בר ברח' הרצל ת"א

פתאום, מישהו קורא לנו:

"כנסו, כנסו, יש המון מקום, בואו שבו."

הסתכלנו אחת על השנייה ולא הבנו בדיוק למה האיש קורא לנו. המסעדה הזו היתה מלאה עד אפס מקום. זה נראה כמו כוורת של דבורים עמוסות וחרוצות. ואיפה בדיוק חשב להכניס אותנו?

הצצנו שוב פנימה בחוסר אמון מוחלט, ואז לתדהמתנו בסוף הבר היו שני כסאות שכאילו המתינו לנו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

מסעדה שנמסה לתוך עצמה

לאכול ב"הסלון" בלי ציניות:
חוויה חוץ גופית, מרתקת, רועשת
בשביל לשמוע את מי שנמצא לצידך יש לצעוק לו לתוך האוזן

האוכל טעים מאד אבל הוא שחקן משנה
בתפקיד הראשי: המוסיקה: האנשים, המלצרים המפזזים, התפריט הפואטי
צולם בחושך מוחלט…
מה בכל זאת אכלנו:
הציטוטים במדוייק מהתפריט
"כרוב ערבי מלא בעצמו"
(או: כרוב ערבי עף על חמאה)
מ א ד  ט ע י ם

"פטיש איום מנפץ את ליבם של עשבי בר על נתחי אנטרקוט דקיקים שכלואים בצלופן"
(או : ההצגה הכי טובה בעיר: דופקים לך את הקרפצ'יו על השולחן: כולם מצלמים באייפון ומעלים ליוטיוב)
כן! זה מוגש על קרטון מוזהב!!
"לחמניית חלה מלאה ברוסטביף קרפצ'יו"
טעים טעים טעים

סביח מס' 3
"מסע עמוק אל תוך רא…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

מסעדת ARCA ימקא ירושלמים

לפני שנים רבות גרתי בירושלים. אחת המסעדות האהובות עלי באותן שנים היתה מסעדת ה"צריף" האגדית. מסעדה צרפתית איכותית, שבאחד מגלגוליה  ששכנה בבנין ימקא מול מלון דוד המלך היוקרתי. היו לי ים של זכרונו נוסטלגיים מהמסעדה הזו.

כיון שהינו בירושלים, ביום ששי בערב וחיפשנו מסעדה פתוחה וכיון שמבחר המסעדות הלא כשרות מצומצם, נזכרנו בערגה בימקא. תוך חיפושים באינטרנט גילנו שישנה מסעדה בשם ארקא הממוקמת באותו מבנה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

זכרונות מפריז

אנג'לינה
מידי פעם מתגלית תיקייה עלומה במחשב
אין לה שם, רק תאריך בשמונה ספרות
שלא אומר לי כלום
ובתוך התיקיה – רחובות אירופאים, ריחות, טעמים, חיוכים
של פעם, כשהיינו רק שנינו
גם אז צילמתי כל מה שאכלתי
אבל בלי הרבה תשומת לב
סתם תמונות – זכרונות של רגע
פתאום בא לי ככה להיות נוסטלגית
ולא לבשל, רק להסתכל
הפסקת צהריים במסעדה אלמונית במארה 
מילפיי ב"Laduree": תחנת חובה בפריז
טאפאס בר מדהים במארה – אסור לפספס
מסעדה קטנה ומקסימה שמגישה רק סטייקים מושלמים 

טארט פשוט של בצק עלים עם קצפת ותאנים – מסעדה אלמונית 
פייר הרמה – צריך להוסיף מילה?
ברשת בתי הקפה המוצלחת "Le pain quotidien"
מסעדה בייתית קטנטנה ואיטלקית…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

מסעדת אנגוס בחיפה

לפני הרבה שנים נסעתי לאוקרינה. אחד הדברים שהפתיעו אותי שם היה גודל המנות במסעדות. אינני מתכוונת לכך שהמנות היו גדולות מדי או קטנות מדי, אלא שבתפריט היה כתוב תיאור בסגנון זה:

"שניצל- כ120 גר' בשר עוף מצופה בפרורי לחם."

לתדהמתי באף מקום אחר בעולם לא ראיתי כזה פירוט בתפריט. הרגשתי שמידת הפירוט הזו באה מצד אחד להגן על הסועד מפני רמאות, אך מצד שני כמה זה 120 גר' עוף? האם זה יספיק ? האם זה ישביע? האמת שהתיאורים המדויקים הללו של התפריט לא הצליחו לגרום לי אף פעם להזמין נכון. או שהזמנתי פחות מדי אוכל או שהזמנתי יותר מדי.

מוזר שנזכרתי בתיאור הזה דווקא היום כשסעדנו במסעדת אגנס בחיפה. חשבתי לעצמי איך היו מתארים במסעדה באוקרינה את השפע שנערם על השולחן שלנו? האם הנדיבות והשפע המזרח תיכוניים ( או אולי צריך לומר ערבי/ישראלי) מטרתם לפצות על משהו אחר כמו טעם ואיכות?

אבל נתחיל מהתחלה ולא מהסוף.

מסעדת אנגוס בחיפה  הינה חלק מרשת מסעדות בשרים השייכת למשפחת דבאח מדיר אל אסד. המשפחה מגדלת צאן ובקר ובבעלותה אחד מבתי המטבחיים הגדולים בארץ.

המסעדה מוקמת בקומה השנייה. מדובר בסטיקייה,ולכן כל אוהבי הבשר במשפחה התלהבו מאד.

אין שם אוירה מיוחדת, אבל המקום נראה נקי ומסודר. די דומה לכל מסעדת פועלים אחרת.  המקום סובל מבעיית אקוסטיקה, קשה לשוחח כיון שיש שם רעש כל הזמן.

ברגע שהתיישבנו ליד השולחן, מיד הגיעו מגשים ענקיים מלאים במזטים.  המון סוגים של סלטים. גם אם אנסה לא אצליח לזכור את כל הסוגים ומינים שהיו שם, סלטי קישואים, טחינה,אבוקדו,  טונה, כרוב, חסה ועוד. לדעתי לפחות 12 סוגים שונים. וליד כמובן לאפות חמות שיצאו כרגע מהתנור.

למרות כל השפע הזה לא ויתרנו והזמנו גם מנה של חומוס עם פיטריות(20 ₪). החומס היה מצוין, אך הפטריות עשו רושם שיצאו מקופסת שימורים ובושלו ברוטב על בסיס אבקת מרק.האמת שזה היה מיותר, כי מיד לאחר המזטים הגיעה עוד מנה של חציל על האש עם טחינה  וגרגירי חומוס.

לאחר מכן הזמנו 3  מנות עיקריות ; סטייק אנטריקוט, (89) שווארמה (40),ושניצל (33).

עוד בטרם הגיעו הבשרים ועל מנת שלא "נרעב" הניח המלצר על השולחן עוד מנה קטנה של חציל מטוגן כמו שניצל, שהיה יכול להיות מאד טעים לולא הרוטב שנשפך מעל שלא התחבר בכלל.

השניצל והסטייק הגיעו בצלחות רגילות עם צ'יפס ליד. השווארמה לעומת זאת הגיעה בצלחת יותר קטנה, והתוספות תפוחי אדמה אפויים ואורז בצלחות קטנות נפרדות.

וכאן נחלנו אכזבה. הסטייק היה סביר ולא יותר, למרות שנצלה במידה עשייה מדיום כפי שביקשנו. השניצל היה בסדר. והשווארמה היתה מאכזבת מאד. מצד אחד היא היתה יבשה, ומצד שני ערבבו את חתיכות העגל עם חתיכות גדולות של שומן כבש. לא ברור מדוע אבל המנה פשוט לא היתה מספיק עסיסית.

קינחנו בכוס תה עם נענע שלווה עם חתיכת בקלאווה קטנה ליד על חשבון הבית.

שורה תחתונה, היה שם המון אוכל, כמויות אדירות כך שאי אפשר לצאת רעב וזה לזכותם. השירות היה אדיב, מקצועי וזריז. אבל למרות שהמנות הראשונות היו בסדר, הבשרים היו מאכזבים, וחבל.

עם זאת המחיר שווה לכל נפש. מתאים מאד לאנשים רעבים ורוצים להיכנס ,לאכול ולהמשיך הלאה.

בתשובה לשאלה בה פתחתי:"האם הנדיבות והשפע המזרח תיכוניים מפצים על טעם ואיכות? אז לדעתי ממש לא. חבל שאיכות הבשרים לא עונה ל הצפיות.

אנגוס, שד' המגינים 27, חיפה

כדאי לעיין גם ב:

מסעדת הנמל 24, חיפה

מסעדה Sinta-Bar חיפה

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

בבוקר יום א'

היה שבוע ארוך

ביום ראשון, בלחם של תומר, הסתפקתי במגש צנוע של גבינות, ירקות וממרחים
אך מכיוון שישבתי עם הפנים למדפי העוגות העמוסים והלחמים הריחנים
יצאתי רעבה כלעומת שבאתי


ביום שני ישבתי אצל שי בקפה נאדי 
שמן של הארוחות בוקר שלו יוצא למרחוק


בצלוחיות נירוסטה מבהיקות (לייק!)

ים של גבינות וממרחים מעולים שהוא מכין
פסטו כוסברה שאהוב על א. ומיני גרנולות, בקיצור- מושלם


ביום שלישי עברתי את הכביש לקפה בצלאל
התעלפתי- סלט קצוץ, ודגים מפנקים וטחינה משובחת


וחביתות מושלמות והויטרינה העמוסה במאפים טריים
וקאפקייס מתוקות… חייבים לחזור

להמשך הקריאה בפוסט – – >

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

יבנה מונטיפיורי

ערב ראשון בלי פיצי שנשאר לישון בירושלים
נוסעים לתל אביב לאכול ביבנה מונטיפיורי עם ע. וא.
אחרי מחקר שיטחי בנושא "איפה עוד לא היינו"
הכולל גם "הביקורות מעורבות אבל חייבים לבדוק"
אם תרצה לשמוע כבר עכשיו את הסיכום: היה טעים מאד!
ֿ
למנות ראשונות- מתחלקים- הזמנו קרפצ'יו שהיה בטמפרטורת החדר,
מפתיע ומעולה, רך ונמס בפה: הוכתר על ידי כולם כאחד הטובים

וגם סלט ארטישוקים עם יוגורט- טוב ארטישוק זה תמיד טעים
והפעם הוא היה עוד יותר

סלט עגבניות כיפי (אם כי בלבן הוא יותר שווה)
והמבורגר יפני מעולה שהזכיר רוסטביף חמים,
הוא היה כל כך קטן שהגיע אלי רק פירור

העפנו את הכל

שלב שני- מנות עיקריות: בחירה חופשית
ע. מזמינה שרימפס פרובנסאל. א1 ממשיך עם המבורגר- הפעם גדול ואמיתי
א2 לא מחמיץ שום הזדמנות לאכול בויאבז ואני אכלתי דג ברוטב עדין וטעים
של קארי

לא הספקנו לצלם את הקינוח (הוא נעלם בשניות)
ותצטרך להאמין לי שהוא היה טעיםםם
כל מה שקינוח צריך להיות- חתיך, מגרה, מתוק, רך ומנחם…
ומחר נאכל ארוחת בוקר ברוטשילד 12
אבל על זה אני כבר אספר לך בהזדמנות אחרת

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

גטינג מיי דאקס אין א רואו

כשאהיה גדולה תהיה לי מסעדה! מסעדה היא קודם כל הבטחה לעצמי, שכשאגדל לא אהיה עוד לכודה בתוך המוח שלי. אוכל לתקשר בכל מני רמות עם סועדי המגוונים ולא רק עם אלו שמרגישים לי נפשות תאומות. כשתהיה לי מסעדה אתקל בשמחה, בעודי קונה גמבות, באנשים מוכרים למחצה בשוק, אברכם ב“אהלן” לא מחייב, ולא אזַכֵה בתשובה מגומגמת (אך פרטנית למדי) כל “מה נשמע” שנורה לעברי. ניהול שיחת בכל גודל וצורה, גם הקטנות והשטחיות שבהן, יהפוך למיומנות זמינה עבורי.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

רשמים (כשרים) מלונדון

פוסט אורח מדודו, יקיר הבלוג השוכן לבטח בלונדון…
Bevis Marks4 Heneage LaneLondon EC3A 5DQ020 7283 2220
רקעמי שגר בלונדון, בפרט באזורים היהודיים / ישראלים יותר, לא אמור להתקשות במציאת מזון כשר / מאכלים מישראל. אבל עד כה לא נתקלתי במסעדה כשרה שתהיה שווה התייחסות (מודה, לא ממש חיפשתי) – במקרה הטוב מדובר בשאוורמיה בינונית מטה במחירים מופקעים. מכיוון…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: MyTaste - בלוג מבית שמנמנ.ים )