ארכיון חודשי: אוגוסט 2013

ארוחת ילדים לראש השנה.

בארוחת החג שלנו, אני נדרש לדאוג לכולם. מה זה אומר כולם? לגלוטניסטים, לילדים, ללא עצמות, ללא ציליאק, ללא סוכר, עוד מעט זה יהיה גם ללא אוכל.
כדי לרצות את כולם, אני מגוון ויהיו כמה וכמה מנות שעונות על חלק מהדרישות. בסוף, כל אחד יאכל את מה שהוא רוצה. עדיף כך מאשר לשים דגל בגודל החומה הסינית עם פירוט מה כל דבר מכיל….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ביסטייל - גם ביס וגם בסטייל )

"רימנגו" – שידוך מוצלח ומפתיע בין מרנג, קציפת מנגו וגרגירי רימון.

אתם בטח שואלים את עצמכם, מאיפה המצאתי את השילוב המוזר הזה. אהמ… אז ככה (שבו, יש סיפור נחמד, וגוש של מתיקות בסופו ובסוף בסוף, יש גם מתכון). אתגר החודש של מנטקה, במסגרת הפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" היה רימון. המחשבה הראשונה … לקרוא את ההמשך

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תענוגה )

עוגת שכבות מוס שוקולד לבן ותפוחים ייניים

והנה הגיע הרגע שכולם מחכים לו – הקינוח! לא משנה מה אכלנו וכמה, הרי מן הידועות הוא

שלקינוח לא צריך להגיע
רעבים. לכל אחד מאיתנו יש מגירה קטנה ונפרדת השמורה אך ורק

למתוקים של סוף הארוחה,
ואני, כחובבת גדולה של כל מה שקשור לתחום העוגות והקינוחים,

מחפשת תמיד להכין קינוח
שיהווה לא רק סיום מושלם לארוחה, אלא גם יתאים באופיו אליה ויכיל

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מטבחונט )

דובשניות עם קמח מלא

בהשראת המתכון של נטלי מעוגיו.נט הכנתי דובשניות טעימות, מקמח מלא,ארזתי יפה בצנצנות והתכוונתי להעניק כמתנות לחג. הבעיה, שלאט לאט, תכולת צנצנות חוסלה על ידי בני הבית. ככה זה כשטעים מדי. המצרכים: 100 גר' (1/3 כוס) דבש בטעם תפוחים (מהדורה מיוחדת … לקרוא את ההמשך

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: תענוגה )

מהיר, חגיגי וצבעוני: טרייפל רימונים

טרייפל רימונים, קצפת דבש ושטרויזל פיסטוקיםנראה לי שכבר אפשר לומר בבטחה שראש השנה ממש כאן, וכמו שזה נראה (ובאופן לא מאוד מפתיע) – רוב עמישראל באטרף של הכנות לקראת סעודת ערב החג. הקניונים מפוצצים באנשים, הסופרים גדושים בעגלות מלאות להתפקע, וכמובן שנרשמת עלייה דרמטית בחיפושי מתכונים הכוללים בתוכם את המילה "דבש", "תפוחים", "רימונים" או כל שילוב ביניהם. למרות שכבר נתתי […]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: עוגיו.נט )

אמור לי איזה קפה אתה שותה ואומר לך מי אתה

מחפשים מתנה לחג? מצאתי עבורכם את המקום הנכון.
יש משהו בלנדוור שאני אוהב במיוחד. אני לא יודע אם זה הלוגו שמזכיר לי את הילדות, אם זה תחושת האוירה המיוחדת/מחשמלת של הקפה, או שאני סתם מכור לניחוחות הקפה שבחנות. אבל איך שלא נסובב את זה, מצאתי חנות שיכולה לתת המון סיבות להגיע אליה.

לנדוור, יצרן הקפה הותיק בארץ, משנת 1919, החלו את דרכם בברלין שבגרמניה ומאז ועד היום, לדוור הפכה להיות למפעל קפה משוכלל, יבואנית מותגי קפה יוקרתיים וביניהם את ILLY הידועה שמהיום שמה דגש יותר גדול על המגזר הביתי, ומזה כעשור מחזיקה החברה רשת של 25 סניפים ברחבי הארץ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ביסטייל - גם ביס וגם בסטייל )

חיתוכיות שוקולד לבן ורימון + בלוג דיי 2013

כשהכרזתי בקבוצת הבלוגרים של מנטקה* על חומר הגלם החודשי של "כחומר ביד הבלוגר", רימון, כמעט הורידו לי את הראש. "רימון? מה? איפה משיגים רימון באמצע אוגוסט? ומה עושים עם רימון, למען השם? אפשר לחזור לבוטנים?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: Morcake )

גרניטה אבטיח ועראק

גרניטה אבטיח עם עראק

שתיים בלילה ובחוץ גשם שוטף אבל חם מאוד וחנוק. לרגע היא לא בטוחה באיזה עיר היא עכשיו, מבין כל הערים וכל הדירות שהיא כבר גרה בהן, מבין כל הלילות שבהן נדודי השינה זימזמו לה מקצבים עתיקים, מטרידים, מבין כל הדאגות, מבין כל הפעמים ההן ששוב שאלה את עצמה איך הגעתי לכאן ומה אני עושה ומה יהיה איתי, ומה התוכניות הלאה, והקשיבה לנשימות שלו לידה על המיטה, וניסתה להרגע, ולא הצליחה, היא לא בטוחה הפעם באיזו עיר.

אבטיח

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: דברים בעלמה )

נגיעות של זהב

קופסת ההפתעות שלי… לו… שלך… מתי בפעם האחרונה קיבלתם מתנה? ארוזה בקופסה וקשורה בסרט… הרגע הקסום הזה… אותם השניות שאנו מביטים בקופסה, ומנסים לנחש מה יש בתוכה… בכל פעם שאנחנו בקניות, חנות של מתנו…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: רוצו למטבח.... )

עוגת גבינה אפויה / טורט גבינה – "אל תדאגי, הכל יהיה בסדר"

עוגת גבינה אפויה של טובה רון

כשהדחקתי עדיין לא הבנתי שאני מדחיקה. אמא שלי חולה והיא עומדת לנצח. במשך שנה שלמה הייתי משוכנעת בזה, ובמשך שנה שלמה לא נתתי למציאות להפריע לי.

עד המחלה הייתי האדם הפסימי ביותר עלי אדמות. לכאורה אני לא נראית פסימית. אני בחורה שמחה, באופן כללי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )