תגית: אוכל

עוגת הגבינה הקלה ביותר בעולם

עוגות גבינה הן תעלומה שלא הצלחתי לפתור, למה אנשים כל כך אוהבים אותן ? הריח של עוגת גבינה בתנור יכול להביא לי בחילה. עוגות ביסקוויטים לעומת זאת חולות במחלת האינסטנט פודינג, כלומר טעים ונילי "מזויף" שמזכיר לרבים את הבית . מצד שני המרקם הרך של המילוי והפחמימות של הביסקוויטים היו בדיוק מה שבחורה צריכה בין צפירה לאזעקה (החיים בבני ברק מלאים בצפירות מהסוג הלא נכון, לא שיש סוג נכון).
הבעיה השנייה שיש לי עם עוגות ביסקוויטים היא החומרים: כלומר , גבינה לבנה היא משהוא שאני ממש צריכה לתכנן כדי לקנות כי בדרך כלל אין לי בבית (לא רק גרה בבני ברק גם רווקה ) אז התחלתי עם האלתורים . יצא יותר טוב מהמקו…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

קוריאה בחמישה צבעים

מה אתם יודעים על קוריאה? חוץ מהעובדה שקיימות שתי מדינות בשם הזה ,שהמרחק הפיזי ביניהן נמצא ביחס הפוך לאופי חיים המתנהלים בהן? ואולי הכל רק פוליטיקה ומתחת לכל זה חיים אנשים רגילים, כמוני וכמוכם, שישנים, עובדים ואוכלים? ואם עסקינן באוכל (הרי לשם כך התכנסנו), אנשים רבים טועים לחשוב שאוכל סיני הוא המייצג של כל האוכל במזרח הרחוק. מלבד אוכל סיני למדנו לזהות אוכל תאילנדי, גם יפני ואפילו ויטנאמי, אבל מה אוכלים בקוריאה? מי שמבקר שם טוען שברגע שיוצאים מהמטוס מקבלים משב ריח של שום וכמובן, קימצ'י, הכרוב המותסס, שבלעדיו ארוחה קוריאנית אינה מושלמת….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

שוקולטה מנחמת לב אנוש

היו לי את כל הכוונות הטובות לבוא הביתה עם חבורת הילדים, אלו שילדתי (דווקא לא בצער) ואלו שלקחתי מיבוא ולפנק אותם בשוקולטה. בעודי ישובה בעבודתי הרהרתי לעצמי איזו אימא מגניבה אהיה, אזכה למדליית האמהות השוות  וגם חשבתי לי כמה שאני אוהבת לראות את נהרת האושר … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: זויות )

מסעדת 44

מסעדת 44 שנמצאת בנחלת בנימין 29 היא מסעדה מושלמת לערב בנות. למסעדה יש חצר שמזכירה את החצר המיתולוגית של מסעדת אלי אוליו ז"ל. אוירה שלווה,ישיבה כיפית ברוח הסתיו המלטפת, עת דוק של קרירות  מגיעה לאוויר המהביל של תל אביב. התפריט … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: זויות )

עוגת שיש (או עוגת קת'להו -ניסיון שני)

אז לאחר כישלון עוגת הגזר, החלטתי לחזור למקורות – המקורות של כולנו מתחילים ונגמרים בשוקולד לא ? אז פתחתי את הספר של האחת והיחידה "ביסים". אומנם בלוג זה נחמד ויפה אבל ספר בישול, כזה שאפשר ללכלך בקמח ושמרים ושלא ממלא את האייפון בשוקולד מומס (דרך אגב, שוקולד לא הולך טוב עם טכנולוגיה, ראו הוזהרתם ) הרבה יותר יעיל, בכלל ספרי האפייה והבישול אצלי מסווגים בעיקר לפי מידת ה"מירטוט" שלהם: ככל שספר נראה יותר כאילו עברה עליו שואה גרעינית כך הוא טוב יותר. ספרי ה"ששת" שלי אם כך על סף התפרקות .
בקיצור, הכנתי עוגת שיש, אבל כזאת טובה עם שוקולד אמיתי ולא סתם קקאו. נכון שבדרך הח…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

שוק יפו בנמל

לפני כשלושה חודשים נפתח בנמל יפו שוק אוכל חדש. בכלל, המתחם שם מתחדש ולמתחם "נא לגעת" הותיק יחסית (לא יודעים מה זה? קפצו למטה ל"שוונץ") נוספו בשנה האחרונה גם גלריות אמנות, מסעדת "יונה", בית הקפה "לאב איט", חנות הספרים סטימצקי ועוד. אני מחבבת את העיצוב של הנמל, בעיקר את הכניסה הנעימה אליו עם השלטים הקבועים ברצפה, המציינים מקומות שאפשר לשוט אליהם ממנו. נותן דרור לדמיון…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

שמרים, סיפור אהבה

ככה זה כשאתם אוהבים מאוד לאכול וגם אוהבים לקרוא – אתה (אני) מוצא את עצמך קורא מתכונים ולאו דווקא בשפות שאתה מבין. אז עברית "קטן עלי", עם אנגלית אין לי בעיה, גם לא עם צרפתית. אבל מה קורה כשאתה קורא מגזין ב… גרמנית? האם השפה היא מחסום גבוה מדי למעבר, כשמדובר במתכון שנראה לך טעים? ואם מדובר בעוגת שמרים?

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

תנו יד לטרומפלדור

השף דניאל זך, שהיה אמון במשך שנים רבות על האוכל ב"כרמלה בנחלה", פתח מסעדה חדשה, לאחר שזו הראשונה נסגרה. האמת, הצטערתי לשמוע על כך, מכמה סיבות, ביניהן הבניין היפיפה בו שכנה המסעדה וגם מפני שמסעדות אשר מאריכות שנים מעידות על יציבות ניהולית ואיכות האוכל. אני יודעת שהמסעדה נסגרה לא מטעמים הקשורים במזון, כי אם בנדל"ן ובכל זאת.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

קציצות בשר וחצילים

יש דברים שאף אחד לא יכול לקחת ממך:
פתיחת סתימה של כבר שנה בכיור -all by my self !
וקציצות, קציצות שלא צריכות מחבת ולא מטנפות כיריים

את הרעיון שאבתי מביסים, והחצילים הקלויים? את האמת חיפשתי את המקום שממנו הגיעה הרעיון (כדי שיהיה לי מתכון לעקוב אחריו :) ) ולא מצאתי .

בערך שלושים קציצות
180 מעלות תנור

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

לשמור על הספצופאי

מכירים את המנות היפות האלו, שמסודרות בצלחת אחרי שעברו סטיילינג ונראות מליון דולר? אז זהו, שלא להן רציתי להקדיש את הפוסט הפעם. לא שאני לא אוהבת יופי מינימליסטי בצלחת וחלילה אני לא מזלזלת בעיצוב, אבל אם שמים את הפוקוס רק על המנות המפונפנות הללו, שמצטלמות נורא יפה מבחינה אמנותית, עלולים לשכוח את המנות הפשוטות, המנחמות, שאולי לא נראות הכי יפות, אבל טעימות מאוד (ראו ערך "פירה", למשל). נכנסת לכאן גם סוגיית שימור מסורות בישול, שהיא חשובה בתרבות של כל עם ומגדירה את הייחודיות שלו בתחום הקולינארי.

באזור פיליון (Pelion) שביוון תוכלו למצוא את המאכל הזה בכל טברנה בתפריט המנות הראשונות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )