תגית: מחשבות רציניות על אוכל

שוק יפו בנמל

לפני כשלושה חודשים נפתח בנמל יפו שוק אוכל חדש. בכלל, המתחם שם מתחדש ולמתחם "נא לגעת" הותיק יחסית (לא יודעים מה זה? קפצו למטה ל"שוונץ") נוספו בשנה האחרונה גם גלריות אמנות, מסעדת "יונה", בית הקפה "לאב איט", חנות הספרים סטימצקי ועוד. אני מחבבת את העיצוב של הנמל, בעיקר את הכניסה הנעימה אליו עם השלטים הקבועים ברצפה, המציינים מקומות שאפשר לשוט אליהם ממנו. נותן דרור לדמיון…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

זכרונות מחדר אוכל

כמה מהזכרונות הנעימים שלי כילדה כרוכים בנסיעות בשבתות לקיבוץ, לבקר את הדודה. הביקור כלל ארוחת צהריים בחדר האוכל ולאחר מכן פיצוח אגוזי פקאן שנפלו מהעץ ואכילת פג'ויות ב"חדר". אחותי ואני היינו מתחרות מי יכולה לאכול כמה שיותר קעריות מרק עוף. קשה שלא לחשוב היום, עד כמה משובח יכול היה להיות אותו מרק, בטח עם הצבע הצהוב הזרחני שליווה אותו. היה לו כנראה את הקסם הזה, ששום עובדה מדעית לא יכולה לנצח.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

מי יתנני אואזיס במדבר

על "אואזיס" שמעתי כבר מזמן והייתי סקרנית לפגוש את השפית של המקום, רימה אולברה. עד לפני כמה חודשים היא נהגה לארח אצלה בבית אנשים לארוחות ערב של תענוגות והגשמת פנטזיות. עכשיו, אחרי שהכרתי את קרסטין רודג'רס, בעלת מסעדה ביתית בלונדון ובלוגרית אוכל (ראו פוסט קודם), אני מבינה עד כמה האופציה של הפעלת מסעדה בבית היא הגיונית (מי ירים פה את הכפפה ויקים רשת ישראלית של מסעדות ביתיות? הי, רשת לא בקטע רע…).

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

‫מי יתנני אואזיס במדבר‬

על "אואזיס" שמעתי כבר מזמן והייתי סקרנית לפגוש את השפית של המקום, רימה אולברה. עד לפני כמה חודשים היא נהגה לארח אצלה בבית אנשים לארוחות ערב של תענוגות והגשמת פנטזיות. עכשיו, אחרי שהכרתי את קרסטין רודג’רס, בעלת מסעדה ביתית בלונדון ובלוגרית אוכל (ראו פוסט קודם), אני מבינה עד כמה האופציה של הפעלת מסעדה בבית היא הגיונית (מי ירים פה את הכפפה ויקים רשת ישראלית של מסעדות ביתיות? הי, רשת לא בקטע רע…).

צילום: "הגרגרנית"

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )

‫מעשה בחמישה בלוגרים‬

אתמול נסעו מכאן חמישה בלוגרים של אוכל, לאחר שבוע של שכרון חושים Israeli-style ובעיקר הרבה אוכל. קינטיס, החברה שארחה אותם, היא חברה הפועלת ללא מטרות רווח, ששמה לה למטרה לקדם הן את תדמיתה של ישראל לא רק כמקום של הסכסוך הישראלי-פלשתיני והן את תדמיתם של הישראלים לאו דווקא כאגרסיביים ושושואיסטים. האם זה אפשרי?

הדרך שהיא בחרה לעשות זאת שונה מדרכי ההסברה המסורתיות, הרשמיות. הרעיון הוא לתת לבלוגרים מחו"ל, בעלי עוקבים רבים לפוסטים שלהם, לחוות את ישראל באופן ייחודי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )

מעשה בחמישה בלוגרים

אתמול נסעו מכאן חמישה בלוגרים של אוכל, לאחר שבוע של שכרון חושים Israeli-style ובעיקר הרבה אוכל. קינטיס, החברה שארחה אותם, היא חברה הפועלת ללא מטרות רווח, ששמה לה למטרה לקדם הן את תדמיתה של ישראל לא רק כמקום של הסכסוך הישראלי-פלשתיני והן את תדמיתם של הישראלים לאו דווקא כאגרסיביים ושושואיסטים. האם זה אפשרי?

הדרך שהיא בחרה לעשות זאת שונה מדרכי ההסברה המסורתיות, הרשמיות. הרעיון הוא לתת לבלוגרים מחו"ל, בעלי עוקבים רבים לפוסטים שלהם, לחוות את ישראל באופן ייחודי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

‫לנשוף בסופלה‬

כמי שמבלה די הרבה זמן במטבח וחושבת על בישולים גם מחוצה לו, אני מחפשת רעיונות, טרנדים, חומרי גלם חדשים ומטבחים מעדות וארצות שאני לא מכירה. כמות ספרי הבישול שיש לי מהווה מקור בלתי נדלה לרעיונות.  טוב, מודה, גם לסיפורים לפני השינה (ואל תספרו לעזר שאני עוד קונה ספרים, בגלל סיבה פרוזאית של חוסר השימושיות כביכול במוצרי נייר בעידן הדיגיטלי). כי הרי כמו בבגדים, מה שהיה מודרני לפני שבועיים, הפך לפאסה לפני שבוע ויהיה וינטאג’ בשבוע הבא. על זה בדיוק אני רוצה לדבר איתכם.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )

‫המלך סלמון‬

יש משהו שמאוד מושך אותנו בדג הסלמון. סלמון, אגב, ולא סלומון, כפי שעדיין רבים קוראים לו. איכשהוא גם במקרה הזה היינו רוצים לשייך אותו אלינו, כאילו היה קרוי על שם שלמה המלך. משהו בכתמתמות שלו הבלתי טבעית מושך אותנו אליו. אחרת, למה דווקא הוא, דג צפוני ולא ים-תיכוני בעליל, כל כך פופולרי כאן?

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )

‫השקעה באוכל‬

שימו שש עשרה נשים סביב שולחן ארוך בחדר אחד. תוסיפו לזה ארוחת בוקר. עכשיו, כשהן שבעות ומחייכות, תפרידו אותן לזוגות, לשיחה טט-א-טט, על יצירתיות, סדרי עדיפויות, ידע, משפחה, נשיות. מנסיון שלי ארוך השנים, ב-99 אחוז מהפעמים זה נגמר בסוף בנושא המרתק של הורדת שיערות ברגליים. תודו שאני צודקת… טוב, לא הספיק לנו הזמן הפעם ובכל זאת, היו כמה תובנות אחרות.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )

‫יצאנו לבדוק: האם הבצק אלים?‬

אין כמו לפתוח את השנה החדשה בפרגון לבלוגרית מצוינת שכותבת על אוכל. לרגל הוצאת חוברת המתכונים, שהיא 100% יצירה שלה, החלטנו לבדוק מי הנפש העומדת מאחורי הבלוג "בצק אלים", הלא היא מאיה מרום. שתי גרגרניות שכמונו, התכנסנו ב"בייקרי" לקרואסון קטן והתחלנו לדבר. ויש גם שוונץ מסכם שווה בסוף.

צילום: מאיה מרום, "בצק אלים"

הגרגרנית: מתי התחלת לכתוב בלוג?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )