תגית: טיולים

שוק יפו בנמל

לפני כשלושה חודשים נפתח בנמל יפו שוק אוכל חדש. בכלל, המתחם שם מתחדש ולמתחם "נא לגעת" הותיק יחסית (לא יודעים מה זה? קפצו למטה ל"שוונץ") נוספו בשנה האחרונה גם גלריות אמנות, מסעדת "יונה", בית הקפה "לאב איט", חנות הספרים סטימצקי ועוד. אני מחבבת את העיצוב של הנמל, בעיקר את הכניסה הנעימה אליו עם השלטים הקבועים ברצפה, המציינים מקומות שאפשר לשוט אליהם ממנו. נותן דרור לדמיון…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

הביאו את יוון

אין כמו חופשה ביוון כדי להרגיע את הגוף והנפש ולמלא את העיניים בכחול וירוק. העזר אומר שיוון הרוויחה מהמצב "יחסינו לאן" עם טורקיה. לכו תספרו את זה ליוונים המפגינים בכיכר מול הפרלמנט באתונה. אבל החיים מחוץ לאתונה עדיין טובים, אפילו טובים מאוד. בארץ הזו לא חסרים ירקות, פירות, בשר ודגים והכל מהאיכות המעולה ביותר.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

צפון איטליה – רשמים -פוסט שני

אוכל ואהבה נוסח איטליה.

יש הרבה מה לכתוב,

אבל אני מעדיפה להראות……….

כמה חוויות, חלקן קולינריות, מהנסיעה לצפון איטליה.

על פסגת הדולומיטים, ארוחת צהרים מאוחרת

מרק מיניסטרונה עם נקניקיות

ספגטי עם רוטב עגבנית והרבה פרמז'אן

פוקצ'יה עם גבינה ונקניק – לא בדיוק מה שאני מכירה בתור פוקצ'יה

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

צ'אטני שזיפים

בכל הנסיעות והשינויים אני חוזרת אל הספרים. ספר זה כמו חבר טוב ללב. צריך לדעת איזה ספר להזמין לאיזה טיול.

עכשיו בתרמיל הרפתקאות תום סויר, כריכה של זהב ואדום, בגודל של כיס….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: דברים בעלמה )

קציצות פריכות ומתובלות של שעועית שחורה (טבעוני)

אני בדרך. הבוקר האפרפר פושט מעליו את כותנת העננים. נעשה מוקדם פחות וחם יותר.

שדות של תירסים, שדות של חמניות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: דברים בעלמה )

אצל עבדו הדייג -אוכלים הולכים

כשמוכר דגים פותח מסעדה דבר הציפייה היא שמוצרי הגלם היו טרים..
ככה זה אצל עבדו הדייג. יש דגים טריים-טריים וזה הכי טעים.
אין שם בשורות גורמה, ואין שם אוירה מיוחדת. לא תמצאו אצל עבדו השקעה בתפאורה , וגם לא כסאות מיוחדים שהובאו במיוחד מאיטליה.
הכל פשוט וצנוע….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

‫סלט שעועית שחורה ותירס‬

נוסעים ברכבת והנוף מהיר וירוק וחם. בתים קטנים וא' מוציא את הראש מהחלון.

לנשום אויר, לראות, לצלם.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫דברים בעלמה‬ )

‫מלך הקסטות‬

זהו הפרק השלישי בסדרה על סיציליה והפעם: מתוק לו מתוק. בביקורנו בסיציליה נכנסנו לכמה פסטיצ’ריות (קונדיטוריות) ונהנינו מאוד (להסתכל ו/או לטעום) מהקנולי, עוגיות השקדים, עוגות הג’לי ומאפי הריקוטה, אבל המרציפנים כבשו אותנו: עגבניות, סברס, תאנים, תפוחים, משמשים, שזיפים – הכל ממרציפן.

צילום: "הגרגרנית"

אבל אוהבי המרציפן שבינינו זכו לעוד מנה מהמתוק הנהדר הזה; בשתיים מהארוחות שהיו לנו בסיציליה, הגישו לנו עוגה מסורתית סיציליאנית: קסטה סיצ’יליאנה. לא קסטה של ביסקוויטים וביניהם גלידה שוקו-וניל, כי אם שכבת מרציפן שמחביאה בתוכה עוגת טורט עם מילוי עשיר של ריקוטה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )

אוליב-פסטה בר ברח' הרצל ת"א

פתאום, מישהו קורא לנו:

"כנסו, כנסו, יש המון מקום, בואו שבו."

הסתכלנו אחת על השנייה ולא הבנו בדיוק למה האיש קורא לנו. המסעדה הזו היתה מלאה עד אפס מקום. זה נראה כמו כוורת של דבורים עמוסות וחרוצות. ואיפה בדיוק חשב להכניס אותנו?

הצצנו שוב פנימה בחוסר אמון מוחלט, ואז לתדהמתנו בסוף הבר היו שני כסאות שכאילו המתינו לנו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

‫לא צפוף לסרדינים‬

סיציליה היא אי בתוך ים של השראות קולינאריות. ואם כבר ים, באמת תמצאו הרבה מאוד דגים ופירות ים בתפריט הסיציליאני. הנה פרק שני בסדרה על סיציליה והפעם, במזל דגים (על עוד מעללינו בסיציליה, תוכלו לקרוא בפוסט הקודם). ביום הראשון בו ביקרנו בפלרמו, נכנסנו למוסד קולינארי ותיק בשם Antica Fuccecheria S. Francesco, שם אכלנו ארוחת צהריים.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫Saloona‬ )