תגית: אוכל

פאייה – אילתור על בסיס מתכון קיים

אז היו שני עופות בבית, אחד בלי שום ספק היה מיועד להכנס לתנור ולהצלות שלם מעל תפוחי אדמה, אבל השני ? חיפשתי משהוא "מיוחד". היופי בספר ששת (המקורי) שהוא לא רק מחולק לפרקי מרכיבים (ירקות בשר קטניות) אלא גם מספק המון הסבר על כל מתכון ופותח פתח לגיוונים. הבחור רק ראה פאייה נדלקו לו העיניים: הוא מהדור הישן בו ארוחה ללא בשר אינה ארוחה ופה הציעו שני סוגי בשר, ונקניקיות ! ואורז (די כבר אם האורז הזה , יש אנשים שמסוגלים לאכול תפוחי אדמה עם אורז)! אז מבחינתו זה מושלם….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

אמריקן סייקו

ביום שאחרי הילולת שכרות, ההאנגאובר הוא הפעוט שבדאגותי. עיקר הסבל מוסב לי מהידיעה ש"התנהגתי כמו מפגרת". הפיגור חמקמק הוא, ואם תבקשו שאצביע על אמירה ספציפית שהזניקה אותו, כנראה שלא אדע לעשות זאת. את הכוסית הגורלית, שממנה העניינים החלו להתחמם, אני דווקא יודעת לזהות. כמו מחליקה חובבנית על הקרח, אני שולקת את המנה שגורמת לי להרפות מהמעקה ומתחילה לדדות, במה שעשוי להראות מהצד כמו ריקודה של אליין, אל מרכז העניינים. בבוקר שאחרי, אזכר איך טפחתי על שכמו של אלמוני באהדה והכרזתי שאני ופלוני נועדנו להיות חברי נפש….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

הביאו את יוון

אין כמו חופשה ביוון כדי להרגיע את הגוף והנפש ולמלא את העיניים בכחול וירוק. העזר אומר שיוון הרוויחה מהמצב "יחסינו לאן" עם טורקיה. לכו תספרו את זה ליוונים המפגינים בכיכר מול הפרלמנט באתונה. אבל החיים מחוץ לאתונה עדיין טובים, אפילו טובים מאוד. בארץ הזו לא חסרים ירקות, פירות, בשר ודגים והכל מהאיכות המעולה ביותר.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

סלט אטריות שעועית וירקות ירוקים

יום בהיר אחד קיבלנו במתנה משקל. ברם לא היה זה משקל מהסוג החביב עליי = משקל למטבח, אלא משקל אדם. לא סתם משקל רגיל, אנלוגי שאפשר להתעלם ממנו אלא משקל אלקטרוני,מתוחכם, גאון שיודע מלבד לשקול את המסה האישית גם להתבונן … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: זויות )

פאונד קייק

אפייה היא תמיד עיניין ריגשי אצלי, בדיוק סיימתי השבוע את המרתון של good eats ,ובאחד הפרקים האחרונים הוא מכין פאונד קייק. אז כמו שהשם מרמז זאת עוגה שכל אחד ממרכיביה הם פאונד אחד (כמעט חצי קילו) והיא עתיקה כמו אנגליה עצמה. האמריקאים המכורים לסוכר מצפים אותה בציפויי אבקת סוכר יפיפה ששבה אותי במקום – ומכיון שיו לי את כל המצרכים בבית עשיתי את העוגה מבלי לחשוב פעמיים :
המתכון מטמקא של רוני ונציה האחת והיחידה עם שינויים קלים :
לוקחים ומנפים שלוש כוסות קמח עם שתי כפיות אבקת אפייה וקורט מלח (אני שמתי שקית שלמה של אבקת אפייה, רק בגלל שאני שונאת להשאיר שקיות פתוחות) בקערה אחת. כן אני יודעת זה מעצבן …

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

מאפינס, רגל פה רגל שם

הזמן הזה, בין כסה לעשור, מעניק לנו את האפשרות לחקור, בעיקר בינינו לבין עצמנו, מה היה השנה, מה קיווינו שיהיה, מה אנו מאחלים לעצמנו בשנה הבאה. כשהמחשבות הללו  מתחילות להכביד מדי, אני יודעת שזהו הזמן המדויק לצאת לחופשה. כזו אמיתית, לאו דווקא בטן-גב, אבל מהסוג שממלא את הלב בשלווה ואת הגוף באנרגיות חדשות.

כשאתם קוראים את הפוסט הזה, יש לקוות שממש עכשיו אני נפרדת מכם לארצות שמעבר לאופק. אבל לפני חופשה כזו, חייבים לקחת איתנו משהו מהבית, שיזכיר לנו למה בתום החופשה כדאי לנו לחזור אליו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

מאפינס פרג לימון

הכל התחיל בקריבינג לעוגת שוקולד, רכה ונעימה שאיננה בראוניז (מה יש לכם אתם מבראוניז ? זה המתכון הכי נצפה פה, אלוהים יודע למה) אז לקחתי את עצמי בידיים וניסיתי להכין "עוגת בוץ מיסיסיפי" רק עם בראוניז כבסיס ובלי אוריאו. מכירים את הרגעים האלה שאתם שמים משהוא חצי נוזלי בתבנית קפיצית שולחים למקרר ומבטיחים לעצמכם -זה יתקשה עד הבוקר ? אז זהו שלא, והקצפת שמרחתי מעל לא עזרה , אז שלחתי את העוגה התמימה לעבודה ולמקפיא. נו טוב אתם אומרים לעצמכם (את מה שאני אמרתי לעצמי , לפחות אני מקווה כי אם לא הדו שיח הזה נשמע ממש דבלי) פודינג חצי קפוא על בראוניז, מה יכול להיות רע ? יכול גם יכול!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: סוף שבוע )

החלוצים פינת מטלון

שש נשים נפגשות בערב של יום חולין, בין לבין החגים, במקום חדש שנפתח לא מזמן בפלורנטין, בואכה שוק לוינסקי. מפגש כזה הוא מהסוג הפותח לבבות וההתכוונות אליו מתחילה כבר כמה ימים קודם. נדמה לי שמעטות הן הקבוצות בהן אדם, בפרט בת אדם, מרגישה שהיא יכולה לשפוך את ליבה בפני חברותיה ולהמשיך להרגיש טוב עם עצמה, גם אחרי מעשה. במקומות אחרים אנו נוהגות לכסות את עצמנו בשכבות של צעיפים ומטפחות, כדי להסוות את מי שאנו באמת. מציגות רק טפח קטן לעולם. חלילה לא להיפגע או להראות חולשה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

ראש השנה בסימן שלוש

ראש השנה חל ממש עוד כמה ימים ולצורך בניית תפריט לארוחת החג, נפגשתי עם שתיים מחברותיי למועדון הטועמות של יקבי כרמל לסשן בישול וצילום. חתכנו, פרסנו, בישלנו, טיגנו, אפינו ולבסוף גם אכלנו. הנה לפניכם תיעוד של המפגש הקולינארי שלנו: שלוש נשים, שלוש מנות ושלושה יינות מתאימים.

מנה ראשונה

בדומה לפסח, גם בראש השנה נוהגים לתת סימנים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

זכרונות מחדר אוכל

כמה מהזכרונות הנעימים שלי כילדה כרוכים בנסיעות בשבתות לקיבוץ, לבקר את הדודה. הביקור כלל ארוחת צהריים בחדר האוכל ולאחר מכן פיצוח אגוזי פקאן שנפלו מהעץ ואכילת פג'ויות ב"חדר". אחותי ואני היינו מתחרות מי יכולה לאכול כמה שיותר קעריות מרק עוף. קשה שלא לחשוב היום, עד כמה משובח יכול היה להיות אותו מרק, בטח עם הצבע הצהוב הזרחני שליווה אותו. היה לו כנראה את הקסם הזה, ששום עובדה מדעית לא יכולה לנצח.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )