תגית: אלכוהול

מרגריטה ושרימפס. מתכון מנצח לארוחה זוגית (ולא רק שרימפס)

הכל התחיל מהמרגריטה. לא הווריאציות שמגישים לנו פה בהתחנפות ל”טעם הישראלי”. מרגריטה. מתגלגלת בגרון, נקיה, חמוצה חריפה, חד משמעית ועם כמה קוביות קטנות של קרח. וישמרנו אלוהים – לא מתוקה… כן, תמזוג לי עוד אחת.

DSCN5029

וקצת אוכל, מנה שהיא בת לויה מושלמת….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: culinati )

אמריקן סייקו

ביום שאחרי הילולת שכרות, ההאנגאובר הוא הפעוט שבדאגותי. עיקר הסבל מוסב לי מהידיעה ש"התנהגתי כמו מפגרת". הפיגור חמקמק הוא, ואם תבקשו שאצביע על אמירה ספציפית שהזניקה אותו, כנראה שלא אדע לעשות זאת. את הכוסית הגורלית, שממנה העניינים החלו להתחמם, אני דווקא יודעת לזהות. כמו מחליקה חובבנית על הקרח, אני שולקת את המנה שגורמת לי להרפות מהמעקה ומתחילה לדדות, במה שעשוי להראות מהצד כמו ריקודה של אליין, אל מרכז העניינים. בבוקר שאחרי, אזכר איך טפחתי על שכמו של אלמוני באהדה והכרזתי שאני ופלוני נועדנו להיות חברי נפש….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

אגסים ביין עם שוקולד ופיסטוקים

 

אני לא איש של קינוחים. לא יודע להכין, לא אוהב לאכול. המקסימום שאני יודע לעשות זה לחתוך סניקרס לקוביות גדולות ולשים את זה על גלידה. לדעתי זה גם הקינוח הכי טוב בעולם….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פתיתים )

ליקר נענע

 בילדותי,  בקיץ, הכינו את כל ה"שימורים" שישמשו אותנו בחורף. אמא הייתה מכינה חמוצים וכבושים, ריבות וליקרים מסוגים שונים.  בקיץ ניתן למצוא פירות, ירקות ועלים טריים מאד ובמחירים מאד סבירים.

להלן מתכון לליקר נענע.  אפשר להכין את הליקר בכל עונה, אבל בקיץ הנענע הרבה יותר עשירה בטעמה. האמת שלהכין ליקר נענע זה ממש קל ופשוט….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

שישבת ביקב מרקוס

אתם מוזמנים.



לפרטים נוספים הצטרפו אלינו בפייסבוק: https://www.facebook.com/MarcusWinery

חג שמח
אור.


(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מתכונים תוצרת בית - Or Made )

אוי נו.. שוב פעם שמפניית מואט ופואה גרה …תחרות הסומליירים , "Moet & Chandon ישראל", השנתית

כן כן..החיים שלי יפים.. והפעם הם צבועים בזהוב באבלי כזה רווי נצנצים ותחושת יוקרתיות.

גמר תחרות הסומליירים "Moet & Chandon" השנתית שנערך בפעם השניה במסעדת קלואליס, בהחלט מפתח בי חשקים לבלות את שארית חיי על שפת הבריכה עם כוס שמפניה זהובה צמודה לי תמידית ליד.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: שמנמנ.ים )

‫מולים של חורף עם בירה וקלמנטינה‬

 

מולים מרינייר זה הכי אוכל של קיץ. זורקים אותם לסיר עם יין לבן עדין, מבשלים כמה דקות ומנשנשים כמו פיצוחים עם פלחי לימון ליד.
הגירסה החורפית שלי לאותו מתכון מנצלת את העונה הטובה ביותר של המולים ומתאימה אותם למזג האוויר הקריר. את היין החלפתי בבירה ואת הלימון בקלמנטינה. אני יודע שזה גורם לחלקכם להרים גבה, אבל השילוב התברר כמוצלח מאד. (נסו לחשוב על השילוב של דג עם תפוזים ותראו שזה לא באמת כל כך מוזר)

התוצאה הסופית היא קערת מולים חמים בניחוח בירה והדרים, שאוכלים בידיים, בלי גינונים ועם המון הנאה. רק תעשו לעצמכם טובה, תקבעו מראש את ערוץ הטלוויזיה והווליום, כי לשנות תוך כדי אכילה זה עסק ממש מלוכלך.

 

מה צריך

קילו מולים
גזר
כרישה (אפשר להחליף בבצל)
2 שיני שום
בקבוק בירה
קלמנטינה
פטרוזיליה
20 גרם חמאה (חמישית חבילה)
שמן זית
פלפל שחור

 

איך קונים מולים
בחנות דגים מתמחה. המולים מגיעים בייבוא מנורבגיה או ארצות אירופאיות אחרות, בשקית סגורה ובמשקל של קילו אחד. כמות כזו מספיקה ל3-4 אנשים כחטיף, או לשניים כמנה עקרית לצד צ'יפס.  השקית שבתמונה עלתה לי 60 שקלים.
כשקונים אותם הם חיים, ויכולים להחזיק עוד יום או יומיים במקרר (תשאלו את המוכר ליתר בטחון, זה תלוי ביום שבו הם הגיעו). הגירסה הקפואה נוראית, אל תחשבו אפילו לנסות.

 

 

מכינים את המולים
שוטפים אותם היטב מתחת לברז, ומקרצפים במברשת קטנה. אם מציץ מהצדפה זקן קטן פשוט תמשכו ותסירו אותו.
הצדפות צריכות להיות סגורות בחזקה, זה מעיד שהרכיכה בפנים חיה. יש הרבה מתכונים שבהם יגידו לכם להשליך מולים פתוחים, אבל זה לא מדוייק. צריך להשליך רק את המתים.
איך מזהים: את המולים הפתוחים מניחים על הקרש ומקישים עליהם אחד אחד. אם אחרי הקשה או שתיים הצדפה נסגרת, הכל בסדר יש סימן חיים. עדיין פתוח? לפח!

 

 

מכינים את הרוטב
קוצצים את הגזר, הכרישה והשום לקוביות קטנות.
כיוון שהבישול ממש קצר, וכמות הנוזלים נמוכה, אני ממליץ על סיר רחב שיאפשר לבשל את כולם באופן שווה.
מחממים את הסיר וכשהוא חם מוסיפים את החמאה וכף שמן זית. למי שיש בעייה עם הכשרות יכול להשתמש במרגרינה.

 

 

מוסיפים את הירקות ומטגנים 3 דקות עד שהם שקופים מעט, אבל לא שחומים.

 

 

נוזלים
מוסיפים את המולים הנקיים, בקבוק בירה וחצי כוס מים.
הטעם של הבירה דומיננטי מאד. אז חשוב לבחור בירה טובה שאתם אוהבים. אם רוצים להחליש את האפקט מוזגים פחות בירה ומשלימים ביותר מים. ציר ירקות (מתכון פה) יתקבל במקום המים בברכה.

 

 

התיבול הסודי
מוסיפים לסיר קליפה מחצי קלמנטינה, שטופה כמובן, וכפית פלפל שחור גרוס. בדרך כלל לא צריך מלח כי לצדפות יש מליחות טבעית.
סוגרים מכסה ומבשלים עד לרתיחה ומנמיכים את האש.
בינתיים קוצצים את הפטרוזיליה דק מאד.

 

 

מתי זה מוכן?
מיד כשהנוזלים ירתחו, הצדפות יפתחו ויחשפו תוך רך, לבנבן ובשרני. את אלו שלא נפתחו בעצמם לא אוכלים.
כשכל הצדפות נפתחות (בערך 5 דקות מרגע הכניסה לסיר) סוגרים את האש ומחכים עוד דקה עם מכסה סגור.

 

 

הגשה
עם כף גדולה ומחוררת מוציאים אותן מיד לקערת הגשה עמוקה, ומפזרים המון פטרוזליה מעל.
שופכים מעל מעט מהנוזלים ומגישים מיד.

 

 

 

טריק לאכילה קלה
הזהרתי מראש שזו מנה שמצריכה סטוק גדול של מפיות נייר ליד, אבל עם הטיפ הזה תוכלו להקל מעט על העניינים ולשלוח בשורה מרגיעה ליערות הגשם.
את המול הראשון אוכלים כרגיל, ואז משתמשים בצדפה הריקה כמלקחיים שאיתם שולפים את הבשר מהבאות בתור.

 

 

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

מנקים היטב את המולים. זורקים את הצדפות הפתוחות שלא נסגרות בנקישה.
קוצצים גזר, כרישה ושום.
מחממים בסיר חמאה ושמן זית, ומטגנים את הירקות 3 דקות
מוסיפים את המולים, הבירה וחצי כוס מים.
מתבלים בפלפל שחור וחצי קליפה מהקלמנטינה
מבשלים עד רתיחה, ומנמיכים את האש (בערך 5 דקות)
כשהצדפות נפתחות סוגרים את האש ומחכים עוד דקה עם מכסה סגור.
מוציאים את הצדפות לקערת עמוקה ומפזרים פטרוזיליה קצוצה מעל. שופכים קצת מנוזלי הבישול מעל הכל.
יאמ-יאמ!

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

‫חבושים ביין וליקריץ'‬

 

כנראה שהחבוש הוא הפרי הכי מכוער בעולם, ואי אפשר שלא לצפות ממנו שיפצה על נתוני הפתיחה האלו בטעם יוצא דופן או ממשק ידידותי. אבל לא, הוא עושה הכל כדי להרגיז.

כדי לאכול חבושים צריך לבשל אותם כי במצב הטרי הם בלתי אכילים וקשים מאד לעיכול. לכן אחד המוצרים הבודדים שמכינים מחבושים היא ריבה נהדרת שמתייצבת היטב בזכות הפקטין הרב שיש בהם (תכונה אחת טובה בדומה לבן הדוד המיוחס, התפוח). מקור הריבה בפורטוגל, שם החבוש נקרא מרמלו, והריבה בהתאם – מרמלדה, שלימים הפכה לשם גנרי לכל קטגוריית הריבות.

 

 

אבל אפשר גם אחרת.
את החבושים הראשונים שלי לעונה בישלתי ביין אדום ותבלינים וקיבלתי פונץ' משודרג שהוא גם קינוח מפתיע.
המתכון קל מאד מלבד התעסקות קצת טרחנית בקילוף והכנת הפרי.

 

מה צריך


4 חבושים
בקבוק יין אדום (750 מ"מ)
חצי כוס סוכר
שתי כוסות מים
2 מקלות ליקריץ'
5 מקלות קינמון
5-10 תרמילי הל
כפית פלפל שחור

 

לעבודה

קשה לקלף חבושים טריים, ולכן מבשלים אותם קודם במים.
שוטפים את החבושים, מניחים בסיר, ממלאים במים ברז, ומביאים לרתיחה.
אחרי הרתיחה סוגרים את האש ומשאירים אותם להתרכך במים כרבע שעה. אחר כך מוציאים אותם (את המים שופכים) וממשיכים.

 

 

מכינים את החבושים
אחרי הריכוך הצבע שלהם ישתנה לצהוב דהוי שיהיה עוד הרבה פחות מזמין מאיך שהם נכנסו אל הסיר, אבל זה בסדר גמור.
שוטפים במים קרים כדי לצנן אותם, ומקלפים.

 

 

אם חשבתם שמה שהולך בחוץ זה הצד הפחות יפה של הפרי, מחכה לכם הפתעה בפנים.
את החבושים הקלופים חוצים לשמיניות ומסלקים את הליבה הסיבית. צריך קצת להתעקש עם הסכין אבל בסוף זה מצליח.
כבר הזכרתי שהפרי מכוער?

 

 

החבושים ירשו עוד תכונה מעצבנת מהתפוחים, הם משחירים מהר מאד במגע עם אוויר, ולכן את הפלחים כדאי לשמור בקערת מים מיד לאחר החיתוך. במתכונים אחרים כשהחבוש מוגש בצבעו המקורי נהוג לשפשף את הפלחים בלימון או אפילו להשרות במים עם לימון, אבל הם הולכים להתכסות בקרוב בצבע סגלגל אז אין סיבה לטרוח.
כשכל החבושים חתוכים ומוכנים, מעבירים אותם בחזרה לסיר.

 

 

זה התיבול שהלכתי עליו.
אם אין לכם ליקריץ' (או יותר הגיוני, אם אתם לא אוהבים ליקריץ') פשוט וותרו עליו. אפשר לגוון ולהוסיף גם כוכבי אניס וציפורן.
את תרמילי ההל צריך למעוך קצת כדי שהקליפה תתבקע והטעם יוכל לצאת מהר יותר.

 

 

מוסיפים את כל הרכיבים לסיר עם החבושים – התבלינים (ליקריץ', קינמון, הל, פלפל שחור), הסוכר, ומעל הכל שופכים בקבוק יין שלם (משאירים שלוק קטן לטבח) ועוד שתי כוסות מים.

 

 

מביאים לרתיחה, ואז מקטינים את האש למינימום ומבשלים 40 דקות או יותר, עד שהחבושים רכים ונעימים לאכילה, אבל לא רכים מדי. אני אוהב כשזה עוד קצת נגיס.

 

 

מצננים בחוץ, וכשהם בטמפרטורת החדר מעבירים ללילה במקרר עם כל נוזלי הבישול.
בשלב הזה היין הארומתי שיחדור אל הפרי, יציף אותו בטעמים נהדרים ומתובלים ולא פחות חשוב, בצבע ארגמן מלכותי. הטעם של החבושים יזכיר משהו חמקמק שבין אגס ותפוח, עם רמיזות אניס קטנות מהליקריץ'. אלוהי.

מגישים קר מאד בכוסיות קינוח או קערה רחבה ומפזרים עלי נענע קטנים מעל. הוספתי גם כדור של סורבה מלון איכותי והשילוב היה נהדר.
אפשר גם להגיש עם שמנת מתוקה סמיכה, ולספר לכולם שזה בורשט. חכו למבט המופתע אחרי הטעימה, זה פרייסלס.

 

 

טריק – אחרי הצינון אפשר להוסיף כוס מיץ תפוזים ולקבל סנגריית חבושים!

 

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

‫גרנדין – סירופ רימונים‬

 

גרנדין הוא סירופ רימונים סמיך ומתוק מאד שמשמש כבסיס לקוקטיילים ומשתלב נהדר גם בקינוחים (מושלם כרוטב למלבי!). אני אוהב להשתמש בו ממש כמו מיץ פטל, פשוט להוסיף מים קרים או סודה ולשתות.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

לימונצ'לו

בקיץ 1987 נסענו לאיטליה לירח דבש שהיה מאוחר בשנה. שם נפגשנו עם הדוד המיתולוגי שלי, ג'ימי.

ג'ימי הבטיח לנו קיץ שלעולם לא נשכח ואכן כך היה. הוא לקח אותנו לטיול בחוף אמלפי ואירח אותנו בבתי מלון יוקרתיים. אכלנו במסעדות מופלאות מאכלים שמעולם לא טעמתי עד לאותו היום, התארחנו על יאכטה של אחד משותפיו לעבודה והשיא היה בערבים בהם נסענו לפומפיי לשמוע קונצרטים תחת כיפת השמים עם מיטב התזמורות והמנצחים

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: AGLIOLINI )