תגית: ירושלים

אספרסו בירושלים

לא, לא, אל תתבלבלו. לא התחלתי לשתות קפה. (עדיין לא הגעתי לגיל…) חשבתי שהשם "אספרסו" יתאר בצורה הטובה ביותר את הסופ"ש הקצר והמרוכז  בו יניב ואני בילינו בעיר הבירה. 36 שעות של שכרון חושים ואת כל הפרטים והרגעים המרגשים אני פורסת לפניכם.
אמנם התאריך נסגר מזמן והחדר במלון שוריין זה מכבר, אך את כל השאר השארנו לספונטניות וזה עבד לא רע בכלל….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: . )

‫יופי של בירה – גלויות (טעימות) ירושלמיות‬

‫קמפרי סודה מול חומות עתיקות • אוכל אלג'יראי בסמטת אבן נסתרת * נקניקיית סרטנים מושלמת במסעדה הכי שמחה בארץ • וארוחת בוקר של מלון כמו שעוד לא ראיתם • ככה נראית חופשה בירושלים Continue reading

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מדבר מהבטן‬ )

זה די אותו דבר, מלבד הגעגוע

התמונות שלי נשלחו למסגור, ואפשר לומר, בערך, שחזרתי!

וכמה הולם זה שפוסט החזרה שלי מרכיב בתוכו ישן וחדש. גם הזוני, מוסד ותיק שטרם דיברתי עליו, וגם וופל שוקו, הלא הוא בבט לשעבר.

אז, בקצרה, ביום בהיר אחד הגיע אחי לביקור בעיר בירתינו החמה והיבשה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לילות שימורים )

מסעדת ARCA ימקא ירושלמים

לפני שנים רבות גרתי בירושלים. אחת המסעדות האהובות עלי באותן שנים היתה מסעדת ה"צריף" האגדית. מסעדה צרפתית איכותית, שבאחד מגלגוליה  ששכנה בבנין ימקא מול מלון דוד המלך היוקרתי. היו לי ים של זכרונו נוסטלגיים מהמסעדה הזו.

כיון שהינו בירושלים, ביום ששי בערב וחיפשנו מסעדה פתוחה וכיון שמבחר המסעדות הלא כשרות מצומצם, נזכרנו בערגה בימקא. תוך חיפושים באינטרנט גילנו שישנה מסעדה בשם ארקא הממוקמת באותו מבנה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לא על האוכל לבדו )

סנדוויץ' מיתולוגי

אתמול בערב חלמתי על סנדוויץ'

סנדוויץ' ענק ועמוס בדברים טעימים
עם לחם טרי וריחני, וחביתות וממרחים

וכך הלכתי למקרר בעצב
שמתי בטוסטר שתי פרוסות רזות של לחם שיפון
ערימה של קוטג' – כמה שאפשר בלי שיקרוס
זה היה טעים מאד אבל

בבוקר כבר התקשרתי לשרגא!
איזה כיף שהוא פתח מחדש את הסנדוויצ'יה המיתולוגית
(בירושלים – כן, ירושלים!)
והפעם בקונספט עדכני: משלוחים עד השולחן
אחרי דיון ארוך נבחרו שני סנדוויצ'ים צבעוניים:
ירקרק–:>
עם חביתה ירוקה, טחינה לימונית – מעולה
עגבנייה ומלפפון כבוש
וכתום–:>
עם גבינת עיזים רכה, פסטו זיתים שחורים, פלפל קלוי ועלי רוקט

את האחרון הזמנתי בדיל של קופסא יפהפיה
שנראית כמו מתנה מעו…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

24 שעות של קסם

את לא מאמינה! שודרגנו! איזה בית קיבלנו במלון! 3 חדרי שינה וסלון. בואי. ותביאי את מי שאת רוצה… יום חמישי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: culinati )

לארא וגילוי נאות מחייב

נתחיל בגילוי נאות:

הרשת רועשת וגועשת בנושא של בלוגרים המתארחים במסעדות ונותנים חוות דעת על המסעדה בה הם מתארחים. .
יש הטוענים לחיוב ויש השוללים מכל. זה צודק וגם זה צודק. לעניות דעתי עלינו לשפוט על פי אישיות הכותבים, אם אנו מזדהים איתם ואם הם כותבים לליבנו וכן דרושה שקיפות באם מדובר בפעילות עסקית שהבלוג מרוויח ממנה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ביסטייל - אוכלים ונהנים )

אני



עדיין קיימת, כן.
רק עמוסה למדי.


(ואולי עדיין לא לגמרי מבינה מה רוצה מהבלוג הזה.)


החורף כאן, בעיצומו. על ימיו הקצרים, על הגשמים הדוקרים על האף, על הרוח הקרה שנכנסת לפה ואי אפשר לנשום.
אני מקווה שכולכם מכינים מרקים (ואוכלים אותם יום אחרי, עם קרוטונים מלחם ישן שנאפה בתנור עם שמן זית ואבקת שום)….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אור נגהות )

קחי אחד חמודה




טיול בוקר בשוק




עד שעברנו דירה היינו מסתובבים פה כל הזמן
עם טרולי משובץ עדכני 
וכסף קטן מרשרש בכיסים
ועוד שנים רבות לפני כן עם אבא שלי בכל יום שישי
כשהשבת כבר נושפת בעורף
וכל המחירים יורדים לרצפה
עם סלים צבעוניים מפלסטיק 
ולא בקטע אופנתי
ותמיד מרגישה פה בבית
גם כשכל המוכרים פונים אלי באנגלית
ולמרות שבאתי לקנות לימונים, כוכבי אניס וזרעי כוסברה
העיניים נמשכות לערמות המתוקות
בצקים נוסטלגיים קופצים מכל דוכן
סוכר ורוד כחול ירוק
קחי אחד חמודה
כל מה שאני אוהבת ושונאת
נראה כל כך טעים וגם כל כך מגעיל
זבובים ודבורים נמשכים לחגיגה
מי קונה את כל זה?
אני שוכחת למה באתי ואיך קוראים לי
אני לחמניה
אני עוגיה

מידי פעם משהו מלוח חוצה את הפריים
ירקות ופירות?
יש לי שוגר-רש ועוד לא אכלתי דבר
אוספת את עצמי מהטירוף ונכנסת למזרחי
ממקדת את האנרגיה ומזמינה ארוחת בוקר מלאת השראה

ביצה קשה – אספרגוס אלוהי – עגבניות שמש – גבינה בולגרית
סלט ארטישוק מרגש -אבוקדו (במקום אנשובי) ולחם שחור
סיום מוש-לם!

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

ברוהאוס הגולן

בשבוע האחרון מצאתי את עצמי, שוב, במילואים. באחד הלילות האחרונים מצאנו את עצמנו, אני וא', משוטטים בירושלים ומחפשים משהו לאכול. זה היה קשה משחשבתי. מגיעה נקודה במהלך ערב בה אני נהיית בו בזמן מאוד מאוד רעבה ומאוד מאוד בררנית. הלכנו לאיזור של השילוש הלא קדוש, כלומר לרחוב הלל, שם היה ברור שאני אמצא משהו לאכול. לא ממש היה ברור מה יאכל א'….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: לילות שימורים )