תגית: קובה

אספרסו בירושלים

לא, לא, אל תתבלבלו. לא התחלתי לשתות קפה. (עדיין לא הגעתי לגיל…) חשבתי שהשם "אספרסו" יתאר בצורה הטובה ביותר את הסופ"ש הקצר והמרוכז  בו יניב ואני בילינו בעיר הבירה. 36 שעות של שכרון חושים ואת כל הפרטים והרגעים המרגשים אני פורסת לפניכם.
אמנם התאריך נסגר מזמן והחדר במלון שוריין זה מכבר, אך את כל השאר השארנו לספונטניות וזה עבד לא רע בכלל….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: . )

‫נחש צפע? שרב כבד! – נדרה‬

‫אזעקה על סגירתה המתקרבת של אימפריית האוכל העיראקי מאור יהודה הקפיצה אותנו לשם כדי להיפרד • בסוף הארוחה, מפוטמים מהררי קובה, במיה, טבית וסלונה פנטסטית, נשמעה צפירת הרגעה Continue reading

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מדבר מהבטן‬ )

‫חדשות האוכל 15.3.12‬

‫האם במסעדה החדשה של מאסטר שף אבי לוי יוגשו קציצות? • איפה בישראל תמצאו טאפאס עם כוכב מישלן? • למה התכנסו בכירי העדה העיראקית לארוחת בוקר? • ואיך (ולמה) משחקים ברולטת פיצה? לקרוא את ההמשך

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מדבר מהבטן‬ )

‫על מחשבות רעות וקרייבינג לקובה סלק‬

בשבועות האחרונים כמעט ולא יוצא לי לבשל. בעיקר מחוסר זמן. מדי פעם יש לי "קרייבינג" לאוכל מנחם, כשלדעתי מה שמנחם אותי הוא לא רק האוכל עצמו אלא גם ההכנה שלו. אני מעריך שהרבה פעמים כבר הזכרתי שהבישול מהווה עבורי מין סוג של מדיטציה, והאמת שהיא ממש חסרה  לי, המדיטציה הזו. לפני שבועיים שלח לי שי שעובד איתי תמונה של קובה סלק שהכין בעצמו – התמונה שהוא שלח, והמתכון של חיים כהן שהוא שלח לי אח"כ, הכניסו אותי לקרייב לקובה סלק. המתכון האמת קל מאוד, ויש בו טריק שהופך את קיבוב הקובה לפשוטה וקלה והופך כל מאותגר מטבח למקבב קובות מקצועי שכאילו נולד בעיראק או בכורדיסטן וקיבב קובות מאז ומעולם….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פשוט מבשל פשוט‬ )

קובה במיה, קובה סלק

לבסוף לאחר זמן שנראה כנצח גלעד שליט ובני משפחתי חזרו איש, איש לביתו. נראה לי שהאמא היחידה שהיתה שמחה יותר ממני באותו יום שלישי הסטורי היתה הגברת אביבה. כל היום רק הייתי עסוקה בלבכות, על החזרה המשמחת שלגלעד ועל זה ששלושה שבועות של אי וודאות מסתיימים ואני שוב לא אלך לישון לבד, שוב הבית יהיה בבלאגן ושוב לא יהיה פה שקט ומנוחה 🙂 לזוגי מגיעה את פרס אב השנה לאחר טיסה מעכשיו לעכשיו עם עולל סקרן בן שנתיים. הכי נחמד היה לשמוע שהגוזל מיד ברך את כולם לשלום ונפרד מכל המשפחה האהובה שפינקה אותו קשות בדרך לפגוש את אמא (מי אמר מרקו?). איך שהמטוס נחת בסן דייגו הזוגי מספר שהגוזל נעמד על הכסא והחל לצעוק ל…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )