ארכיון רשומות מאת: אלה צפריר

הלחם של ברקלי

היום אנחנו חוגגים שנה בצפון קליפורניה, ברקלי. המעבר לפה היה פשוט בעשרות מונים מאשר המעבר לסן דייגו מהארץ. הלם תרבות בקטנה אבל עדיין, עברנו משכונת לה-הויה בסן דייגו למערב ברקלי באזור החם של ההומלסים. בשבוע הראשון למעבר חסר בית צעק אליי ואחר דפק בחלון ובדלת ב-5 בבוקר עם אלה ביד. חיפוש הדירה היה טראומתי והדירה שגרנו בה היא הדירה היחידה שהשגנו חוזה לחתימה. כל דירה שהגענו היו עשרות (בלי הגזמה) של משפחות עם צ'קים שלופים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

טופו בחמאת בוטנים וירקות

את המנהג המקומי של ארוחות ערב מבושלות אימצנו בחום. הבעל תמיד שמח לארוחה חמה והילדים שחיים על סנדוויצ'ים ופירות למיניהם במהלך היום מאד שמחים להתישב לארוחת ערב משפחתית עם הרבה אהבה שזה המרכיב המיוחד במנות הביתיות שלנו. במסגרת הייעול והחיפוש אחרי מתכונים קלים ומהירים אבל גם טעימים ומנחמים הגעתי למתכון הבא. מאז שגיסתי היקרה והצמחונית לשעבר (היום טבעונית) הגיע להתארח בביתינו הטופו נכנס אצלנו לצלחת והפך להיות אורח שבשגרה. הוא קליל ומתאים לי מאד לארוחות ערב, מצאתי שאם צורבים אותו יפה תחילה אז יש לו מרקם וטעם מעולים שמשתלבים היטב בכמה וכמה מתכונים. אז הנה המתכון הראשון מבין שניים שנמצאים פה בדרך ק…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פיתות מקמח מלא

ברשומה הקודמת של החומוס גם אפיתי את הפיתות הללו אבל יצא שהתפחתי אותן הרבה יותר מחצי שעה לפני האפייה, וכך קיבלתי פיתות עם כיס אבל דופן אחת עסיסית בעוד הדופן השנייה הייתה דקה ויבשה מה שהוביל לפיתה מאכזבת. היום הכנתי את הפיתות שוב, בדיוק לפי אותו מתכון והפעם בדיוק חצי שעה לאחר שסיימתי לרדד את הכדורים הכנסתי אותן לתנור וקיבלתי פיתות עם כיס, בשרניות ורכות כמו פיתה במאפייה. ועכשיו הן יכולות להצטרף לבלוג.

בזמן האחרון אני מבלה המון בחברתה של מיכל ונהנית מכל רגע. לאט, לאט מחלחלת הגישה שלה לאוכל וגורמת לי ולבני משפחתי לאכול יותר חלבונים ופחממות מורכבות ולרדת בצריכת הפחממות הריקות דבר שאני מאד מחבבת…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

סוד החומוס

סוד החומוס, באמת סוד החומוס. לפני שנים רבות בעודי חטובה, קלילה, חסרת דאגות ומרוכזת בדברים ברומו של עולם ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין חומוס לחבר היקר והאנין. כתתי רגלי לשוק לקנות את זן ההדס הקטן והמתאים, השרתי עם ובלי סודה לשתיה, בישלתי שעות, הוצאתי כל קצף לבן שהגיח, טחנתי עם טחינה טרייה בלדי, שום, לימון, מלח אטלנטי ופלפל גרוס טרי. ודרעק! רק פעם אחת שקילפתי חומוסון, חומוסון בעצבי ברזל לא ברורים הבחור אמר שהנה, כמעט ואני שם.

עברו שנים ודי ויתרתי על הרעיון, הייתי נגררת כל פעם לאבו אחר והרבה פעמים לאותו האבו באיזה חור בתל אביב לאכול את הממרח הנשגב הזה שלי אישית הוא לא עושה הרבה חוץ מלפוצץ או…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פריכיות אורז במרשמלו לוולנטיינס Rice Crisps

ולנטיינס. חג האהבה אמריקאי שאינו אך ורק חג רומנטי אלא, בעיקר, זהו חג (יותר נכון יום) של סובלנות, חברות ופירגון. זה גם ככל חג באמריקה, מקושקש, סכריני ותענוג לעיניים. בוולנטיינס כל פעוט מביא כרטיס וולנטיין כמספר הילדים בכיתתו והמורות מחלקות את הכרטיסים בתיבה שהילדים הכינו במיוחד לארוע. הילד חוזר עם שלל של כרטיסים שנושאים, מדבקה, מחק או איזה ממתק וכמובן מאושר עד השמיים.

פריכיות האורז במרשמלו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

בריגדרו – ממתק ברזילאי Brigadeiro

את הבריגדרו הכרתי ביום הולתה של מרינה, פוסט-דוקית מברזיל שהביאה "כדורי שוקולד" ליום ההולדת שלה, עברה בן כולנו במעבדה וכל אחד לקח כדור לעצמו. אחרי שנגסתי בכדור ופי התמלא במתיקות מענגת מיד רצתי לחדרה לבדוק אם נשארו לי עוד כדורים, אחד מיד ועוד אחד לאחר כך.

רבים הפוסטדוקים שעברו במעבדה, מרינה היא אחת שכן מתעניינת במטבח ומבינה באוכל ולהפתעתי שלפה מיד את המתכון שהוא פשוט וקל. כל מה שצריך זה פחית חלב מרוכז, פיצפוצי שוקולד, מעט חמאה, קקאו וקצת סבלנות. לצערי שום תחליף לא עובד פה, זה מצליח רק עם פחית שרכיביה הם חלב, סוכר וזהו. הציפויים כמובן משתנים וגם את הקקאו לא חיבים להוסיף ויש גרסא לבנה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

צ'יראשי סושי

השנה הזו החלטתי לעשות מעשה ולכתוב את הרזולוציה שלי לשנת 2015 כלומר לעשות רשימה של דברים שאני רוצה להספיק השנה. זו השנה החמישית שאנחנו גרים מחוץ לישראל וכמו כל שנה סביב תחילת השנה האזרחית ברדיו אני שומעת רק על רזולוציה ורזולוציה. אחד מהדברים ברשימה שלי זה לפרסם בבלוג על בסיס קבוע לפחות עד שאני אחזור להרוויח כסף עבור המטלות שאני מבצעת. בנתיים רצים לי בראש כל הרשומות שאני רוצה להעלות לבלוג וכיאה לאם במאה העשרים ואחת יהיו הרבה רשומות של אוכל שאני אישית תופסת כאוכל מזין ומהיר הכנה. אוכל משפחתי שמתאים גם לילדים. אצלנו הילדים די אוכלי כל, בעיקר הם אוכלים לפי מצב רוח, הם יכולים נורא להתלהב ממאכל ו…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

עוגת יום הולדת לבנה, יום הולדת שנה

הגוזל כבר בן שנה וכמעט חמישה חודשים, לאחרונה התחיל בשעה טובה ללכת. לא משנה כמה שאמא שלו קיטרה, הוא לקח את הזמן ושחרר את האצבע רק כשהתאים לו ולא שניה לפני. השבוע קנינו לו את הנעליים הראשונות. הוא כבר סופר עד ארבע (אחד, "ניים!", שלוש, "אבא!") ונורא נהנה לעשות נחת ולהציג את ארסנל המילים והמחוות שלו לכל מי ששואל וגם למי שלא….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פשטידת פסטה לילדים ולמבוגרים

ארוחת ערב. איזה נושא טעון. מאז שעברנו לסן דייגו עם עולל בן 11 חודש התחלנו להקפיד על ארוחות ערב מסודרות ומשפחתיות. לא עוד סלט או חביתה מול הטלויזיה כי אם ארוחה חמה, מבושלת ומנחמת בצותא. בהתחלה עוד היינו מסכמים את היום ושומעים דיווחים אחד מהשני. היום בן הארבע וחצי לא סותם את הפה ומספר סיפורים עם ובלי פואנטה במשך כל הארוחה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

קאפקייק קטיפה אדומה

את הקאפקייק האלו הכנתי בפעם הראשונה למסיבת 4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי בשנה החולפת. הבוס שלי לשעבר הזמין את כל עובדי המעבדה אליו הביתה לברביקיו אמריקאי אותנטי. היו דגלי ארה"ב על כל שולחן ובכל פינה, מפיות, סכו"ם וצלחות בצבעי הדגל, האפרוח הגדול נפנף בדגל וצעק Happy birthday America בכל רגע נתון, היו כמובן לחמניות, נקניקיות, המבורגרים, גבינ"צ, עגבניה, חסה, פרוסות בצל ועוד כל טוב לפי מיטב המסורת, בירה זורמת כמו מים וגם יין שלא יחסר. אירחו אותנו מכל הלב והיה נעים וכיף. הזוג אינו חובב מטבח אבל בהחלט חובב אוכל, אנינות טעם מאידך היא תכונה מאד נדירה אצל האזרחים הסובבים אותי. כולם פה תמימי דעים שה…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )