ארכיון רשומות מאת: אלה צפריר

עוגת התפוזים של אמא

כל חורף אמא שלי אופה את העוגה הזאת מיליון פעמים לפחות. זה התחיל מהספר האלמותי של רינה שויאר ״עוגות לכל עת״ ולאחרונה עבר למתכון שקיבלה אישית ממלון בוטיק ביפו. אני כשלתי רבות בהכנת העוגה הפשוטה הזאת. בכל הבתים השכורים שגרנו בהם, כל המוצרים החשמליים הם באחריות בעל הבית. מה שאומר שחוץ מאחת עשרה חודשים באמצע (בעל בית סופר משקיען אבל הבית עצמו היה בחלק הפחות נעים של ברקלי, ליד תחנות דלק, מרפאה ללא תשלום ודרי רחוב מסכנים שאינם יציבים בנפשם. בית שהיו בו משיגי גבול עד כמה חודשים לפני ששיפצו אותו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

קציצות

 אני שמה לב שאני לא בעינין סיכומים השנה, יותר בעינין של לנשום ולהרגע מהשנה, שנתים החולפות. כל חופשת החורף רציתי להתחיל לחזור לכושר ועדיין לא מצאתי את הכוחות להזיז את עצמי לאין שהוא בכיוון הזה. עברנו דירה לפני חודש, אחרי ארבע שנים בסן דייגו ועוד ארבע שנים וחצי בברקלי עברנו לפוסטר סיטי שזה בעצם לה הויה (שכונה שגרנו ואהבנו עד מאד בסן דייגו) בביי. עברנו ככה באמצע שנת הלימודים ובפוקס נפלא הילדים התחילו בבית ספר השכונתי מעבר לכביש. עכשיו במקום לנסוע שעה ועשרים דקות בממוצע לכל כיוון אני נוסעת גג שבע דקות (תלוי באיזה גל אני תופסת את הרמזורים) וזה פשוט נפלא! מה עוד שאחרי שמונה שנים חזרתי ל…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

בצק סוכר ממרשמלו ועוגת פאן-פטי עם נחש קינג קוברה

זה מדהים כמה פשוט זה להכין בצק סוכר שיהיה גם טעים וגם סופר נוח לעבודה. כל מה שצריך זה מרשמלו, תמצית ווניל (או כל תמצית טעם אחרת), אבקת סוכר וקצת התמדה בלישה.

הקטן ביקש עוגת נחש קוברה כזו עם דשא ומעל עומד גבוהה נחש קינג קוברה. עוד הוא ביקש בורקסים וג׳חנון. לא ברור מאיפה ההתעקשות על הבורקס/ג׳חנון כי הוא אפילו לא טעם כזה בשנתיים האחרונות, אבל שיהיה, תירוץ בשבילי לבזבז עוד זמן במטבח.
בחמישי החלה הכנת בצק העלים (מתכון מלא כאן), בשישי קיפלתי ובשבת הכנתי והקפאתי את הבורקסים, בראשון בבוקר (היום הולדת התחילה באחת עשרה) הוצאתי לתבניות, מרחתי בביצה והופ לתנור….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

הלחם של ברקלי

היום אנחנו חוגגים שנה בצפון קליפורניה, ברקלי. המעבר לפה היה פשוט בעשרות מונים מאשר המעבר לסן דייגו מהארץ. הלם תרבות בקטנה אבל עדיין, עברנו משכונת לה-הויה בסן דייגו למערב ברקלי באזור החם של ההומלסים. בשבוע הראשון למעבר חסר בית צעק אליי ואחר דפק בחלון ובדלת ב-5 בבוקר עם אלה ביד. חיפוש הדירה היה טראומתי והדירה שגרנו בה היא הדירה היחידה שהשגנו חוזה לחתימה. כל דירה שהגענו היו עשרות (בלי הגזמה) של משפחות עם צ'קים שלופים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

טופו בחמאת בוטנים וירקות

את המנהג המקומי של ארוחות ערב מבושלות אימצנו בחום. הבעל תמיד שמח לארוחה חמה והילדים שחיים על סנדוויצ'ים ופירות למיניהם במהלך היום מאד שמחים להתישב לארוחת ערב משפחתית עם הרבה אהבה שזה המרכיב המיוחד במנות הביתיות שלנו. במסגרת הייעול והחיפוש אחרי מתכונים קלים ומהירים אבל גם טעימים ומנחמים הגעתי למתכון הבא. מאז שגיסתי היקרה והצמחונית לשעבר (היום טבעונית) הגיע להתארח בביתינו הטופו נכנס אצלנו לצלחת והפך להיות אורח שבשגרה. הוא קליל ומתאים לי מאד לארוחות ערב, מצאתי שאם צורבים אותו יפה תחילה אז יש לו מרקם וטעם מעולים שמשתלבים היטב בכמה וכמה מתכונים. אז הנה המתכון הראשון מבין שניים שנמצאים פה בדרך ק…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פיתות מקמח מלא

ברשומה הקודמת של החומוס גם אפיתי את הפיתות הללו אבל יצא שהתפחתי אותן הרבה יותר מחצי שעה לפני האפייה, וכך קיבלתי פיתות עם כיס אבל דופן אחת עסיסית בעוד הדופן השנייה הייתה דקה ויבשה מה שהוביל לפיתה מאכזבת. היום הכנתי את הפיתות שוב, בדיוק לפי אותו מתכון והפעם בדיוק חצי שעה לאחר שסיימתי לרדד את הכדורים הכנסתי אותן לתנור וקיבלתי פיתות עם כיס, בשרניות ורכות כמו פיתה במאפייה. ועכשיו הן יכולות להצטרף לבלוג.

בזמן האחרון אני מבלה המון בחברתה של מיכל ונהנית מכל רגע. לאט, לאט מחלחלת הגישה שלה לאוכל וגורמת לי ולבני משפחתי לאכול יותר חלבונים ופחממות מורכבות ולרדת בצריכת הפחממות הריקות דבר שאני מאד מחבבת…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

סוד החומוס

סוד החומוס, באמת סוד החומוס. לפני שנים רבות בעודי חטובה, קלילה, חסרת דאגות ומרוכזת בדברים ברומו של עולם ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין חומוס לחבר היקר והאנין. כתתי רגלי לשוק לקנות את זן ההדס הקטן והמתאים, השרתי עם ובלי סודה לשתיה, בישלתי שעות, הוצאתי כל קצף לבן שהגיח, טחנתי עם טחינה טרייה בלדי, שום, לימון, מלח אטלנטי ופלפל גרוס טרי. ודרעק! רק פעם אחת שקילפתי חומוסון, חומוסון בעצבי ברזל לא ברורים הבחור אמר שהנה, כמעט ואני שם.

עברו שנים ודי ויתרתי על הרעיון, הייתי נגררת כל פעם לאבו אחר והרבה פעמים לאותו האבו באיזה חור בתל אביב לאכול את הממרח הנשגב הזה שלי אישית הוא לא עושה הרבה חוץ מלפוצץ או…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פריכיות אורז במרשמלו לוולנטיינס Rice Crisps

ולנטיינס. חג האהבה אמריקאי שאינו אך ורק חג רומנטי אלא, בעיקר, זהו חג (יותר נכון יום) של סובלנות, חברות ופירגון. זה גם ככל חג באמריקה, מקושקש, סכריני ותענוג לעיניים. בוולנטיינס כל פעוט מביא כרטיס וולנטיין כמספר הילדים בכיתתו והמורות מחלקות את הכרטיסים בתיבה שהילדים הכינו במיוחד לארוע. הילד חוזר עם שלל של כרטיסים שנושאים, מדבקה, מחק או איזה ממתק וכמובן מאושר עד השמיים.

פריכיות האורז במרשמלו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

בריגדרו – ממתק ברזילאי Brigadeiro

את הבריגדרו הכרתי ביום הולתה של מרינה, פוסט-דוקית מברזיל שהביאה "כדורי שוקולד" ליום ההולדת שלה, עברה בן כולנו במעבדה וכל אחד לקח כדור לעצמו. אחרי שנגסתי בכדור ופי התמלא במתיקות מענגת מיד רצתי לחדרה לבדוק אם נשארו לי עוד כדורים, אחד מיד ועוד אחד לאחר כך.

רבים הפוסטדוקים שעברו במעבדה, מרינה היא אחת שכן מתעניינת במטבח ומבינה באוכל ולהפתעתי שלפה מיד את המתכון שהוא פשוט וקל. כל מה שצריך זה פחית חלב מרוכז, פיצפוצי שוקולד, מעט חמאה, קקאו וקצת סבלנות. לצערי שום תחליף לא עובד פה, זה מצליח רק עם פחית שרכיביה הם חלב, סוכר וזהו. הציפויים כמובן משתנים וגם את הקקאו לא חיבים להוסיף ויש גרסא לבנה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

צ'יראשי סושי

השנה הזו החלטתי לעשות מעשה ולכתוב את הרזולוציה שלי לשנת 2015 כלומר לעשות רשימה של דברים שאני רוצה להספיק השנה. זו השנה החמישית שאנחנו גרים מחוץ לישראל וכמו כל שנה סביב תחילת השנה האזרחית ברדיו אני שומעת רק על רזולוציה ורזולוציה. אחד מהדברים ברשימה שלי זה לפרסם בבלוג על בסיס קבוע לפחות עד שאני אחזור להרוויח כסף עבור המטלות שאני מבצעת. בנתיים רצים לי בראש כל הרשומות שאני רוצה להעלות לבלוג וכיאה לאם במאה העשרים ואחת יהיו הרבה רשומות של אוכל שאני אישית תופסת כאוכל מזין ומהיר הכנה. אוכל משפחתי שמתאים גם לילדים. אצלנו הילדים די אוכלי כל, בעיקר הם אוכלים לפי מצב רוח, הם יכולים נורא להתלהב ממאכל ו…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )