ארכיון רשומות מאת: אלה צפריר

עוגת יום הולדת לבנה, יום הולדת שנה

הגוזל כבר בן שנה וכמעט חמישה חודשים, לאחרונה התחיל בשעה טובה ללכת. לא משנה כמה שאמא שלו קיטרה, הוא לקח את הזמן ושחרר את האצבע רק כשהתאים לו ולא שניה לפני. השבוע קנינו לו את הנעליים הראשונות. הוא כבר סופר עד ארבע (אחד, "ניים!", שלוש, "אבא!") ונורא נהנה לעשות נחת ולהציג את ארסנל המילים והמחוות שלו לכל מי ששואל וגם למי שלא….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פשטידת פסטה לילדים ולמבוגרים

ארוחת ערב. איזה נושא טעון. מאז שעברנו לסן דייגו עם עולל בן 11 חודש התחלנו להקפיד על ארוחות ערב מסודרות ומשפחתיות. לא עוד סלט או חביתה מול הטלויזיה כי אם ארוחה חמה, מבושלת ומנחמת בצותא. בהתחלה עוד היינו מסכמים את היום ושומעים דיווחים אחד מהשני. היום בן הארבע וחצי לא סותם את הפה ומספר סיפורים עם ובלי פואנטה במשך כל הארוחה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

קאפקייק קטיפה אדומה

את הקאפקייק האלו הכנתי בפעם הראשונה למסיבת 4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי בשנה החולפת. הבוס שלי לשעבר הזמין את כל עובדי המעבדה אליו הביתה לברביקיו אמריקאי אותנטי. היו דגלי ארה"ב על כל שולחן ובכל פינה, מפיות, סכו"ם וצלחות בצבעי הדגל, האפרוח הגדול נפנף בדגל וצעק Happy birthday America בכל רגע נתון, היו כמובן לחמניות, נקניקיות, המבורגרים, גבינ"צ, עגבניה, חסה, פרוסות בצל ועוד כל טוב לפי מיטב המסורת, בירה זורמת כמו מים וגם יין שלא יחסר. אירחו אותנו מכל הלב והיה נעים וכיף. הזוג אינו חובב מטבח אבל בהחלט חובב אוכל, אנינות טעם מאידך היא תכונה מאד נדירה אצל האזרחים הסובבים אותי. כולם פה תמימי דעים שה…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

בורקס

בורקס, מאכל לאומי שכל ישראלי אוהב. אני אישית לא נמנית על מעריצי הבורקס, משולש או מרובע עתיר שומן וכבד. אבל כשנמצאים כבר שלוש שנים מחוץ לבית במדינה עם תרבות שונה לחלוטין, אז אפילו בחורה צינית שכמותי מתגעגעת. מתגעגעת לטעם שמחזיר אותי הביתה, לבית, לסביבה, לשכונה ולהווי שגדלתי בו, לסביבה המוכרת והבטוחה. הכל בביס אחד.

 כרגע אני נמצאת בין עבודות, מאחורי פוסט של 3 שנים במוסד נחשב ונחשק, במיקום גאוגרפי הכי מדהים בארה"ב – סן דייגו השמשית על האוקינוס….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

העוגיות האהובות עלי

את העוגיות האלו אני מוצאת את עצמי מכינה בין פעם לפעמיים בשבוע בחודש וחצי האחרונים. הן קשות, מתוקות ועם הרבה אגוזים נגיסים וטעימים באמצע. פשוט העוגיה המושלמת לצד שתייה חמה. אלו עוגיות ממשפחת הביסקוטי/ מנדלברויט, תלוי במוצא. עוגיות עם מעט שמן, כיף לאכול ועם קראנץ ממכר.

מי שקרה את הרשומה האחרונה יודע שמגיע לנו מזל טוב על הצטרפותו של גוזל חדש למשפחתינו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

סביבוני מרשמלו לחנוכה

כמעט שנה עברה מאז הפוסט האחרון… שנה שהוקדשה לשילוב בין הקריירה למשפחה ובשאר הזמן לא מצאתי את הסבלנות הנחוצה לכתיבת פוסט. את זמן הפנאי העדפתי לשרוף בניקוי ראש פאסיבי מצידי. אז המשכתי לבשל והמשכתי לאפות, בהחלט במתכונת מצומצמת יותר מבחינת הפקות ומתכונים מסובכים. ארוחות ערב על בסיס של ירקות מאודים, אורז, ביצים קשות, ירקות חתוכים וחימום מנות קפואות מהטריידרס ג'ו. כך נפלו גיבורים……

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

ג'חנון שלב אחר שלב

****יום הולדת שנתיים, רשומה שניה****
נתחיל מזה שאין לי שום שורשים תימניים. נקווה שבעתיד הלא רחוק יהיה לי גיס שכזה (זה מה שמסתמן אם לא יהיו הפתעות), אבל עד אז אין לי שום קירבה משפחתית לבצקים עתירי השומן האלו. אך חיבה אליהם יש ויש. אומנם זה בהחלט לא נמנה על מאכלים עם ערך מוסף בריאותי כמו שאני אוהבת אבל בהכנה הארוכה יוצא תוצר אורירי יותר ופחות כבד מהמוכר. לא נשלה פה אף אחד, זו עדיין יציקה של בצק אבל בגרסא שלי יש בה חמאה בחצי כמות מהמרגרינה הנמצאת בגרסא הקנויה. כשמכינים את הגלילות האלו בבית כדאי להכין כמות גדולה ולהקפיא במנות, חצי קילו קמח מספיק לשתי משפחות צעירות ורעבות (4 מבוגרים וכמה ציפורים…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

חג ההודיה, Thanksgiving – הודו שלם צלוי

אני רוצה לפתוח בהכרזה שיהיה לכולם ברור, אני יודעת שאני "לא נורמאלית"! עכשיו שהדברים ברורים אני יכולה להתחיל את הרשומה הארוכה מאד על סעודת חג ההודיה שנערכה בביתינו.

שנה שלמה שאנחו כאן בארה"ב ומרגישים כבר בבית, יודעים איפה ממוקם הסופר, באיזה סופר קונים מה ואיפה ממוקמים המצרכים הרצויים במבוכים האין סופיים כאן. הקניון ליד הבית נותן הרגשה חמימה ומחבקת ולא קניון ענק ומאיים, יש חברים כאלה שהם כמו משפחה והכי כיף היא ההרגשה של בית כשחוזרים מהעבודה. הפעם החלטנו לנוח בביתינו הקט, להנות מהטלויזיה החדשה שלנו (לאחר שנה פלוס של גמילה מהמסך הקטן)  ולהזמין כמה משפחות (התפשרנו על שתיים) לארוחת חג מס…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

עוגת משאית זבל – יום הולדת שנתיים, רשומה ראשונה

רשומה ראשונה מתוך שלוש בנושא מסיבת יום הולדתו השניה של בכורינו. הפעם יפורט על הכנת עוגת משאית זבל או "משאית פח" כמו שהגוזל קורא לה.
לא ברור לי איך אבל העובר עם הבולבול שנבט ברחמי קרא היטב את הספרים וללא עזרה רצינית סביבתית פיתח ועודו מפתח חיבה רבה לדברים "גבריים". זה החל עוד בהריון שבו כל החשקים שלי הופנו לכיוונים הגבריים יותר – כל היום התחשק לי לאכול פלאפל, סביח, המון עמבה עם בירה בצד. ובכלל בכל שנותי אני בכלל ילדה/בחורה/אישה של מתוק ואם הולכים ברחוב אני יותר מאשמח למנת יוגו מפנקת וממש ממש לא פלאפל עם בירה. מכורח הנסיבות הבירה חיכתה יפה בצד לסוף ההריון (אבל אז כבר לא חשקתי בה יותר) ואת שא…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

קובה במיה, קובה סלק

לבסוף לאחר זמן שנראה כנצח גלעד שליט ובני משפחתי חזרו איש, איש לביתו. נראה לי שהאמא היחידה שהיתה שמחה יותר ממני באותו יום שלישי הסטורי היתה הגברת אביבה. כל היום רק הייתי עסוקה בלבכות, על החזרה המשמחת שלגלעד ועל זה ששלושה שבועות של אי וודאות מסתיימים ואני שוב לא אלך לישון לבד, שוב הבית יהיה בבלאגן ושוב לא יהיה פה שקט ומנוחה 🙂 לזוגי מגיעה את פרס אב השנה לאחר טיסה מעכשיו לעכשיו עם עולל סקרן בן שנתיים. הכי נחמד היה לשמוע שהגוזל מיד ברך את כולם לשלום ונפרד מכל המשפחה האהובה שפינקה אותו קשות בדרך לפגוש את אמא (מי אמר מרקו?). איך שהמטוס נחת בסן דייגו הזוגי מספר שהגוזל נעמד על הכסא והחל לצעוק ל…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )