ארכיון רשומות מאת: אלה צפריר

פריכיות אורז במרשמלו לוולנטיינס Rice Crisps

ולנטיינס. חג האהבה אמריקאי שאינו אך ורק חג רומנטי אלא, בעיקר, זהו חג (יותר נכון יום) של סובלנות, חברות ופירגון. זה גם ככל חג באמריקה, מקושקש, סכריני ותענוג לעיניים. בוולנטיינס כל פעוט מביא כרטיס וולנטיין כמספר הילדים בכיתתו והמורות מחלקות את הכרטיסים בתיבה שהילדים הכינו במיוחד לארוע. הילד חוזר עם שלל של כרטיסים שנושאים, מדבקה, מחק או איזה ממתק וכמובן מאושר עד השמיים.

פריכיות האורז במרשמלו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

בריגדרו – ממתק ברזילאי Brigadeiro

את הבריגדרו הכרתי ביום הולתה של מרינה, פוסט-דוקית מברזיל שהביאה "כדורי שוקולד" ליום ההולדת שלה, עברה בן כולנו במעבדה וכל אחד לקח כדור לעצמו. אחרי שנגסתי בכדור ופי התמלא במתיקות מענגת מיד רצתי לחדרה לבדוק אם נשארו לי עוד כדורים, אחד מיד ועוד אחד לאחר כך.

רבים הפוסטדוקים שעברו במעבדה, מרינה היא אחת שכן מתעניינת במטבח ומבינה באוכל ולהפתעתי שלפה מיד את המתכון שהוא פשוט וקל. כל מה שצריך זה פחית חלב מרוכז, פיצפוצי שוקולד, מעט חמאה, קקאו וקצת סבלנות. לצערי שום תחליף לא עובד פה, זה מצליח רק עם פחית שרכיביה הם חלב, סוכר וזהו. הציפויים כמובן משתנים וגם את הקקאו לא חיבים להוסיף ויש גרסא לבנה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

צ'יראשי סושי

השנה הזו החלטתי לעשות מעשה ולכתוב את הרזולוציה שלי לשנת 2015 כלומר לעשות רשימה של דברים שאני רוצה להספיק השנה. זו השנה החמישית שאנחנו גרים מחוץ לישראל וכמו כל שנה סביב תחילת השנה האזרחית ברדיו אני שומעת רק על רזולוציה ורזולוציה. אחד מהדברים ברשימה שלי זה לפרסם בבלוג על בסיס קבוע לפחות עד שאני אחזור להרוויח כסף עבור המטלות שאני מבצעת. בנתיים רצים לי בראש כל הרשומות שאני רוצה להעלות לבלוג וכיאה לאם במאה העשרים ואחת יהיו הרבה רשומות של אוכל שאני אישית תופסת כאוכל מזין ומהיר הכנה. אוכל משפחתי שמתאים גם לילדים. אצלנו הילדים די אוכלי כל, בעיקר הם אוכלים לפי מצב רוח, הם יכולים נורא להתלהב ממאכל ו…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

עוגת יום הולדת לבנה, יום הולדת שנה

הגוזל כבר בן שנה וכמעט חמישה חודשים, לאחרונה התחיל בשעה טובה ללכת. לא משנה כמה שאמא שלו קיטרה, הוא לקח את הזמן ושחרר את האצבע רק כשהתאים לו ולא שניה לפני. השבוע קנינו לו את הנעליים הראשונות. הוא כבר סופר עד ארבע (אחד, "ניים!", שלוש, "אבא!") ונורא נהנה לעשות נחת ולהציג את ארסנל המילים והמחוות שלו לכל מי ששואל וגם למי שלא….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

פשטידת פסטה לילדים ולמבוגרים

ארוחת ערב. איזה נושא טעון. מאז שעברנו לסן דייגו עם עולל בן 11 חודש התחלנו להקפיד על ארוחות ערב מסודרות ומשפחתיות. לא עוד סלט או חביתה מול הטלויזיה כי אם ארוחה חמה, מבושלת ומנחמת בצותא. בהתחלה עוד היינו מסכמים את היום ושומעים דיווחים אחד מהשני. היום בן הארבע וחצי לא סותם את הפה ומספר סיפורים עם ובלי פואנטה במשך כל הארוחה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

קאפקייק קטיפה אדומה

את הקאפקייק האלו הכנתי בפעם הראשונה למסיבת 4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי בשנה החולפת. הבוס שלי לשעבר הזמין את כל עובדי המעבדה אליו הביתה לברביקיו אמריקאי אותנטי. היו דגלי ארה"ב על כל שולחן ובכל פינה, מפיות, סכו"ם וצלחות בצבעי הדגל, האפרוח הגדול נפנף בדגל וצעק Happy birthday America בכל רגע נתון, היו כמובן לחמניות, נקניקיות, המבורגרים, גבינ"צ, עגבניה, חסה, פרוסות בצל ועוד כל טוב לפי מיטב המסורת, בירה זורמת כמו מים וגם יין שלא יחסר. אירחו אותנו מכל הלב והיה נעים וכיף. הזוג אינו חובב מטבח אבל בהחלט חובב אוכל, אנינות טעם מאידך היא תכונה מאד נדירה אצל האזרחים הסובבים אותי. כולם פה תמימי דעים שה…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

בורקס

בורקס, מאכל לאומי שכל ישראלי אוהב. אני אישית לא נמנית על מעריצי הבורקס, משולש או מרובע עתיר שומן וכבד. אבל כשנמצאים כבר שלוש שנים מחוץ לבית במדינה עם תרבות שונה לחלוטין, אז אפילו בחורה צינית שכמותי מתגעגעת. מתגעגעת לטעם שמחזיר אותי הביתה, לבית, לסביבה, לשכונה ולהווי שגדלתי בו, לסביבה המוכרת והבטוחה. הכל בביס אחד.

 כרגע אני נמצאת בין עבודות, מאחורי פוסט של 3 שנים במוסד נחשב ונחשק, במיקום גאוגרפי הכי מדהים בארה"ב – סן דייגו השמשית על האוקינוס….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

העוגיות האהובות עלי

את העוגיות האלו אני מוצאת את עצמי מכינה בין פעם לפעמיים בשבוע בחודש וחצי האחרונים. הן קשות, מתוקות ועם הרבה אגוזים נגיסים וטעימים באמצע. פשוט העוגיה המושלמת לצד שתייה חמה. אלו עוגיות ממשפחת הביסקוטי/ מנדלברויט, תלוי במוצא. עוגיות עם מעט שמן, כיף לאכול ועם קראנץ ממכר.

מי שקרה את הרשומה האחרונה יודע שמגיע לנו מזל טוב על הצטרפותו של גוזל חדש למשפחתינו….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

סביבוני מרשמלו לחנוכה

כמעט שנה עברה מאז הפוסט האחרון… שנה שהוקדשה לשילוב בין הקריירה למשפחה ובשאר הזמן לא מצאתי את הסבלנות הנחוצה לכתיבת פוסט. את זמן הפנאי העדפתי לשרוף בניקוי ראש פאסיבי מצידי. אז המשכתי לבשל והמשכתי לאפות, בהחלט במתכונת מצומצמת יותר מבחינת הפקות ומתכונים מסובכים. ארוחות ערב על בסיס של ירקות מאודים, אורז, ביצים קשות, ירקות חתוכים וחימום מנות קפואות מהטריידרס ג'ו. כך נפלו גיבורים……

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

ג'חנון שלב אחר שלב

****יום הולדת שנתיים, רשומה שניה****
נתחיל מזה שאין לי שום שורשים תימניים. נקווה שבעתיד הלא רחוק יהיה לי גיס שכזה (זה מה שמסתמן אם לא יהיו הפתעות), אבל עד אז אין לי שום קירבה משפחתית לבצקים עתירי השומן האלו. אך חיבה אליהם יש ויש. אומנם זה בהחלט לא נמנה על מאכלים עם ערך מוסף בריאותי כמו שאני אוהבת אבל בהכנה הארוכה יוצא תוצר אורירי יותר ופחות כבד מהמוכר. לא נשלה פה אף אחד, זו עדיין יציקה של בצק אבל בגרסא שלי יש בה חמאה בחצי כמות מהמרגרינה הנמצאת בגרסא הקנויה. כשמכינים את הגלילות האלו בבית כדאי להכין כמות גדולה ולהקפיא במנות, חצי קילו קמח מספיק לשתי משפחות צעירות ורעבות (4 מבוגרים וכמה ציפורים…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )