סוד החומוס

סוד החומוס, באמת סוד החומוס. לפני שנים רבות בעודי חטובה, קלילה, חסרת דאגות ומרוכזת בדברים ברומו של עולם ניסיתי כמה וכמה פעמים להכין חומוס לחבר היקר והאנין. כתתי רגלי לשוק לקנות את זן ההדס הקטן והמתאים, השרתי עם ובלי סודה לשתיה, בישלתי שעות, הוצאתי כל קצף לבן שהגיח, טחנתי עם טחינה טרייה בלדי, שום, לימון, מלח אטלנטי ופלפל גרוס טרי. ודרעק! רק פעם אחת שקילפתי חומוסון, חומוסון בעצבי ברזל לא ברורים הבחור אמר שהנה, כמעט ואני שם.

עברו שנים ודי ויתרתי על הרעיון, הייתי נגררת כל פעם לאבו אחר והרבה פעמים לאותו האבו באיזה חור בתל אביב לאכול את הממרח הנשגב הזה שלי אישית הוא לא עושה הרבה חוץ מלפוצץ או…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: העקרת חוקרת )

סגור לתגובות.