אני



עדיין קיימת, כן.
רק עמוסה למדי.


(ואולי עדיין לא לגמרי מבינה מה רוצה מהבלוג הזה.)


החורף כאן, בעיצומו. על ימיו הקצרים, על הגשמים הדוקרים על האף, על הרוח הקרה שנכנסת לפה ואי אפשר לנשום.
אני מקווה שכולכם מכינים מרקים (ואוכלים אותם יום אחרי, עם קרוטונים מלחם ישן שנאפה בתנור עם שמן זית ואבקת שום)….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אור נגהות )

סגור לתגובות.