עוגת בננות עם קרם חמאת בוטנים ורובוטים משוקולד

היום הכי עצוב בשנה הוא היום אחרי יום ההולדת.

אצלי, השנה, היום הזה היה עצוב פי מאתיים.

עובדה, לקח לי ארבעה חודשים לכתוב עליו.

(סתם, זה קצת/הרבה קשור לעצלות שלי ולתקופה העמוסה שהיתה לי באותו הזמן, עם העבודה ומעבר הדירה והצוק האיתן והחיים עצמם והעצלות, הו העצלות)

איך אני אתאר את היום הזה? אולי בעזרת ציטוט של גיסתי:

"אף אחד עוד לא בכה לנו בקול!"

שניה, אני אחזור קצת אחורה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: Morcake )

סגור לתגובות.