ארכיון רשומות מאת: מרקוביץ'

על הסכין

אני עומד עכשיו במטבח, ומתבונן בסכין שלי. אני מרים אותה, מתבונן בלהב המתכת, שכבר אסף עליו כמה שריטות וכתמים. מזיז את הסכין אל מול האור, ורואה אותו מבהיק על הלהב, מבליט את השריטות. מהדק בעדינות את הלהב אל העור, מרגיש … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

דברים שלמדתי מטיול באסיה

הגיע הזמן לסכם טיול נפלא באסיה, וכשחשבתי על זה, גיליתי שאין לי יותר מדי מסקנות משנות-השקפה. אבל ישנם כמה דברים מעניינים ששמתי לב אליהם עם החזרה לארץ. למשל… שמתי לב שקצב האכילה שלי הואץ פלאים ברגע שחזרתי לארץ, בעיקר כי … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

בורמה, חלק ב׳: אוכל כפרי, והדרך

בורמה הקסימה אותי לחלוטין, ואני חושב שזה ברור מהפוסט הקודם. חלק גדול מהקסם הזה נובע מתחושה של טיול בעולם שבו הזמן קצת עצר מלכת, עולם שבו אנשים חיים בקהילות קטנות ומחייכים אחד לשני, עולם שבו אף אחד לא ממהר לשום … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

בורמה, חלק א׳: הרפתקאות ואוכל בורמזי

בורמה. חודש שכולו חוויה מדהימה, מרתקת, רגועה, מעניינת, מפתיעה ומשחררת. מאותן חוויות שקשה להעביר במילים, ובהחלט ניסיתי לעשות זאת בבלוג המקביל: בחלק הראשון, השני והשלישי. אבל בכל זאת, הקדמה קצרה… בורמה, שנקראת היום מיאנמר אבל לא אכנס לזה עכשיו, היא … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

בית תאילנדי

בנגקוק כיום היא כנראה הצומת המרכזית ביותר בדרום-מזרח אסיה, וכשכזאת, מצאתי את עצמי מגיע לשם פעמיים בטיול הזה – בפעם הראשונה לשלושה ימים כדי לארגן ויזה לבורמה, ובפעם השנייה ליום וחצי אחרונים לפני הטיסה הביתה. בכל הימים האלו, את רוב … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

וייטנאם, חלק ד': אוכל שמח

וייטנאם היא ארץ גדולה עם מטבח מגוון ורחב, ולכן חודש הטעימות שערכתי שם, הינו כמובן מקרי למדי ולא בהכרח מייצג. אבל עם זאת אני בוחר לסיים את סדרת הפוסטים הזאת עם המנות שהכי אהבתי (שחלק מהן כבר הופיעו פה), ואחריהן … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

וייטנאם, חלק ג': אוכל רחוב, בירה, וחיי כפר

כבר הספקתי לספר על וייטנאם וגם על האוכל שלה, ועכשיו אפשר לספר על הטיול בוייטנאם, או לפחות על הצד הקולינרי שלו. על הטעם המסחרר והטריות והרעננות כבר כתבתי – אז מה אם אגיד שכל האוכל הוייטנאמי זול בצורה מפחידה? קודם … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

וייטנאם, חלק ב': אלגנטי, מדוייק, קליל וכיפי

בחלק הקודם סיפרתי על וייטנאם בקווים כללים, ועכשיו הגיע הזמן לדבר תכל'ס – למה בעיניי האוכל הוייטנאמי טעים כל כך? אם אני מנסה למסגר את זה לתוך משפט אחד, אז זה כי האוכל הוייטנאמי הוא אלגנטי, מדוייק, קליל, כיפי, ובעיקר … להמשיך לקרוא

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

וייטנאם, חלק א': מטבח ייחודי וגאה

לוייטנאם הגעתי עם ציפיות קולינריות גדולות. גם בגלל טעימות חצי-מקריות של אוכל וייטנאמי, אבל בעיקר בגלל שכל מי שסיפר לי על וייטנאם, הזכיר את האוכל כמשהו שקשה להתעלם ממנו. אפשר לחשוב שמציפיות כאלו אפשר רק ליפול, אבל מה שקרה הוא בדיוק הפוך – במשך חודש של טיול בארץ הזו, הייתי מסוחרר מאוכל אדיר, מגוון, טרי, זול, אינטליגנטי, ובעיקר טעים ומהנה.

יש הרבה מה לספר, אבל קודם כל, קצת תמונות כדי לפתוח את התיאבון.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

פיליפינים, או: מדגם לא מייצג

[על ביקור לא ארוך בפיליפינים, על אוזן של חזיר, ועל קרבות תרנגולים]

בין יפן לוייטנאם, ביקרתי לשבוע בפיליפינים, שהיו ככה "על הדרך".
אני לא הולך להיכנס יותר מדי לסיבות שבגללן היה לי מאוד מאוד מעניין בפיליפינים, אבל לא מאוד נהניתי שם. ניסיתי להסביר את זה בבלוג המקביל, אבל אל תקשיבו לי במקרה הזה, כי זה היה בעיקר בגללי – המדינה הזאת באמת מרתקת ושווה את הביקור שלכם. אבל כפי שכבר הזכרתי בעבר, הבלוג הזה מתאר חוויה סובייקטיבית….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )