כרובית כבושה

יש לי חיבה גדולה לכבושים למיניהם.
בעיניי הם מאד חשובים לבריאות הכללית שלנו, באכילה יומיומית של ממש. בשלל שימושים. ועל אחת כמה וכמה כאשר אנחנו מתמודדים עם אתגרים בריאותיים למיניהם.


יש פה בבלוג כבר 2 פוסטים על כרוב כבוש, (וגם 2 פוסטים על לימון כבוש בשר ודגים כבושים). 
מבחינתי טכניקת הכבישה היא ממש דומה, אולם אני מבינה שיש אנשים שקוראים "כרוב כבוש" ומדפדפים הלאה, כי חושבים שזה לא יעבוד עבורם, כי הם לא אוהבים כרוב ורוצים דווקא לכבוש כרובית, או גזר, או סלק, לפת, קולרבי ועוד….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

סגור לתגובות.