וייטנאם, חלק א': מטבח ייחודי וגאה

לוייטנאם הגעתי עם ציפיות קולינריות גדולות. גם בגלל טעימות חצי-מקריות של אוכל וייטנאמי, אבל בעיקר בגלל שכל מי שסיפר לי על וייטנאם, הזכיר את האוכל כמשהו שקשה להתעלם ממנו. אפשר לחשוב שמציפיות כאלו אפשר רק ליפול, אבל מה שקרה הוא בדיוק הפוך – במשך חודש של טיול בארץ הזו, הייתי מסוחרר מאוכל אדיר, מגוון, טרי, זול, אינטליגנטי, ובעיקר טעים ומהנה.

יש הרבה מה לספר, אבל קודם כל, קצת תמונות כדי לפתוח את התיאבון.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

סגור לתגובות.