ארכיון רשומות מאת: trix82

מחאת בוטנים

בחיינו ישנם דברים שהם בטוחים פחות ובטוחים יותר. למשל, כשחברה מזמינה אותי למפגש יש סיכוי שאגיע (תלוי כמובן במידת הקירבה, רמת העייפות שלי או קיומו של ענן מיזנתרופי שבחר להשתכן דווקא מעליי) – וישנו סיכוי שלא.
או למשל, הנאה מאוכל. בישראל קיים שפע רב כל כך של מטבחי עדות מכל קצוות תבל (כמו שטען בן גוריון – כור היתוך, אני טוענת להפך, אני גורסת שרב תרבותיות שנפרטת לקולינריה, מוזיקה, ספרות ואומנות פלסטית – היא המפתח לחברה שיוונית וצודקת יותר).



"זה אבק – אנשים מארצות הכי מנודות. הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: . )

בכל שעה, בכל היום.. ובעיקר בבוקר

עצמו את העיניים וחשבו על המילה עונג.
מה עולה לכם בראש?
אווירירי, נימוח, מתוק, מרגיע, תחושה פיזית נעימה..
ישנם מאכלים ששמם טומן בחובם רבדים של הנאה ופירושים, כזה הוא הפנקייק[1]שהתרגום המילולי שלו הוא עוגת מחבת, אבל השימוש הרווח שלו הוא "חביתית" או אליבא דהאקדמיה ללשון עברית (תחזיקו חזק כי זה הולך להיות מצחיק, הזוי קמעה ובעיקר – לא מפתה כמו המאכל עצמו) חמיטה.(לי זה נשמע כמו שם של בעל חיים שהוא שילוב בין חתול וממותה, או משהו).
אבל, אם נוריד את הדגש מה"פ" נוכל לקרוא את המילה כך:
FUN-CAKE
וזהו, אם יורשה לי לצטט את ההוגה הדגולה, זוכת פרס הפוליצר והמדענית פורצת הדרך, לאה שנירר כוכבת המזבלה שהפציעה ל…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: . )

על חברות אמת, יהלומים והקשר בניהם.



במהלך חיינו אנו אוספים אין-ספור דברים; זכרונות, תובנות וחברים.ישנם חברים שניצוץ הקשר חל בילדות, וכמו (ולהבדיל אלפי הבדלות) מפגע בריאותי כלשהוא, הם מלווים אותך לכל אשר תלך ותפנה.

מעטים מאוד (אם בכלל) האנשים שתרצה לחלוק איתם את כל חייך ועד שארית ימיך.
לפעמים – לא מוצאים ולו אדם אחד, לפעמים מוצאים אולם הדרכים מתפצלות (הגדרה מעודנת להליך כואב, מצלק ושורט)
ולעיתים (שהן נדירות כפרחה שקוראת ניטשה/דוברת עברית תקינה ולא פולטת "מכנס" או תחתון"), מכירים חבר של אמת, פרטנר אמיתי.יהלום של ממש.
וחברות אמת היא אחד הדברים הבודדים שלא ניתן לקנות, אבל ערכם הוא עצום וענק שאין לתאר במילים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבולסת חוקרת )

איטליה במלוא הדרה

לכשאני מקבלת הזמנה מגלעד תקשורת להגיע לאירוע – אני כבר יודעת שזו הולכת להיות הפקת-על.מבט חטוף בתפריט  החדש של "ג'ויה" גרם להרמת גבה, פליאה ובסופו של דבר להתרגשות ולשינון היסטרי של כל מרכיביו.הרבה מאוד זמן לא קראתי (אם בכלל) כזה תפריט מפורט ומעניין של מסעדה איטלקית, שממש גרם לי לרצות שהערב יגיע – וממש לצום כל היום.

שינסתי את הפרטנר הקבוע שלי וחככתי ידיים.זה הולך להיות ערב מושחת במיוחד.

על הרשת הזו, "ג'ויה" שמעתי רבות וגם זכיתי לבקר בה, אולם מסתבר שלפני כמה חודשים נעשתה מתיחת פנים – הביאו שף חדש בשם אליאב גולדנברג, שכמו רב אומן לקח את הבסיס של המסעדה (טריטוריה איטלקית כיפית עם עיצוב רומנ…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבולסת חוקרת )

בית.קציצות.זכרונות

היום נבצע תרגיל מחשבתי קטן פה בבלוג (שלא תגידו שאני לא מפעילה אתכם ורק יושבת ומקטרת כמו הדודה הפולניה שאני..) חישבו עלהמושג "בית", עיצמו עיניים..

מהו החיזיון שעולה לכם בראש שאומרים לכם בית? האם אתם מדמיינים מבנה הומה צחוק ילדים, חצר גדולה עם חתולים או מאמא חייכנית שעומלת במטבח על הכנת מאכל עדתי כזה או אחר? (במקרה שלי,המאמא הפרטית שלי מכינה גם קרעפלך וגם ג'חנון.הידד לפחמימות!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבולסת חוקרת )

הבולסת חוקרת 2010-08-13 13:09:00

תאנים


כבר דאגתי להסביר עד כמה קשה לי בקיץ הישראלי- החום, הלחות והגרוע מכל-אני מורחקת מהמטבח (אהבת חיי), בגלל כל השמחת בית-השואבה הזו, שמכונה בפי אוהבי הקיץ "העונה הנפלאה ביותר!".ממש.


אני מעדיפה לתחוב מחט מלובנת לתוך עיני השמאלית, מאשר לחיות במרק המהביל הזה, שמכונה בפי כל "אוגוסט".

אתה טעים, אבל אתה חם.קישטה

                



אני מתקיימת על אבטיחים, כריכים ויוגורטים מתועשים עם שלל פירות (תתרחקו מטעם האגס!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבולסת חוקרת )

מצב רוח רע שהתפוגג בעזרת "אל גאוצ'ו"

אתם מכירים את הימים האלה, שמהרגע שקמתם בבוקר ידעתם שהיום הזה הולך לאבדון? אז כזה היה אותו יום ראשון.לא משנה שקניתי שמלה חדשה (שכידוע, רכישת בגדים היא פעולה מטהרת ומזכת כל נפש חיה), לא משנה שאני מוזמנת לאירוע כיפי במיוחד- הסתובבתי שמוטת פנים, עם מבט של "תעזבו אותי", ופיזרתי חיוכים בקמצנות, כיאה לפרסיה למחצה.(החצי השני הוא גרמני, אם תהיתם).




אז ברגע שהגעתי לאירוע של "אל גאוצו", החיוכים החלו להפציע תדיר, גם בגלל החברה הנעימה, גם בגלל כנרת והקולגות שלה (אין, מותק. אני אזכיר אותך בכל פוסט:)) וגם בכלל המלצריות החביבות שאחזו במגש עם אמפנדות פריכות, שרק גרמו לרחשי הבטן שלי להתעצם ולהשמע כמו מדיח כלים מק…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבולסת חוקרת )

הגדרות זה דבר מיותר

לכל מסעדה בארץ יש הגדרה ושיוך;יש כאלו שחובשות את הכובע האיטלקי, ויש כאלו שמצהירות בריש-גלי כי הם פיוז'ן.
מעטות המסעדות אשר חובשות כובע  מסוים ועם זאת פורצות את גבולות ההגדרה המגבילה, ונותנות לשף יד
חופשית של ממש.
כזו היא "לה פמילייה".
ביום ראשון מפוהק למדי, שאני לוגמת קפה כאילו חיי תלויים בכך, הנייד שלי החליט להראות שהוא עדיין בין החיים, ועל הקו הייתה בחורה עם שם קסום (כנרת, שהיא קסם מהלך על שתיים) ובפיה הזמנה לערב בלוגרים ב"לה פמייליה".
חיש קל, מצאתי לעצמי פרטנר הולם ואישרתי את הגעתי.

לאחר סיבובים אין ספור בכבישי חולון-ראשון-השד יודע מה, הגענו לפאתי המסעדה (באיחור, שיש שיגידו שהיה אופנתי,…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הבולסת חוקרת )