חורף וחמאה

הימים הם ימים של אי-וודאות.
העתיד לוט בערפל, העבר עוד יותר.


שאלות של אנשים מבוגרים מנקרות בראשי.
חלק מהזמן אני מתחמקת באלגנטיות ע"י הינמסות עם מוזיקה של חורף מול חלונות עם מזג אויר של חורף.
כמה קל לשקוע למזג הפנימי שמזג האויר הזה מכתיב, למצוא את עצמי חסרת אונים מול הבית שצריך לתפקד, החיים שלי שצריכים שמישהו יקח אותם בידיים.

לפעמים אני נוקטת באמצעים יותר דרסטיים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אור נגהות )

סגור לתגובות.