פיליפ, או: עלי בננה מתוקים

[המשך סיפורי פיליפ, שהשתלט לי בזמן האחרון על הבלוג. אם מתחשק לקרוא מהתחלה, אפשר לעשות את זה כאן.]

פאתי בנגקוק, הפרברים הירוקים, וכולנו ישבנו בחצר – פיליפ התאילנדי והדוד, לינה ואני – מזיעים מהלחות ומהארוחה.
כששאלתי את פיליפ, מה הביא אותו לישראל, הבנתי מהמבט שלו שפגעתי בנקודה רגישה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

סגור לתגובות.