דווקא וורשה, דווקא עכשיו

ללא כל הכנה מוקדמת, קיבלתי הצעה מטעם המכון הפולני בישראל לטוס לוורשה לכמה ימים של שכרון חושים (כלומר, של אוכל ללא הכרה). הייתי ספונטנית ואמרתי כן.

ציפיתי לתגובות הסקפטיות מסביבי. נדמה שרוב האנשים מישראל מגיעים לפולין ל"סיורי שואה" עם בית הספר, המשפחה או הצבא, ביקורים שמטרתם לשמר את הזכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו. תוסיפו לזה את העובדה שהממשלה הפולנית הנוכחית העבירה בפרלמנט את החוק הפוטר את הפולנים מאחריות כל שהיא הקשורה לשואה – כל זה אינו מעלה את החשק לתיירות מסוג אחר….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

סגור לתגובות.