יפן, חלק א': מרק ראמן בגשם

[על הפתעות נעימות, על הקשר בין אטריות לחומוס, ועל שלכת]

אז יפן, כן, סוף סוף, יפן. כבר כמה שנים טובות שהיא נמצאה בראש רשימת המקומות-שאני-רוצה-להגיע-אליהם. וכשהגעתי, ובאופן מפתיע, כל הציפיות ההו-כה-גדולות שהיו לי התמלאו לגמרי. התרבות המרתקת והכל כך שונה, האסתטיקה המופלאה שנמצאת בכל מקום, השילוב היסודי בין המסורת לבין החדש, ואם מוסיפים לכך סדר ונקיון שלא ייאמנו, וזרם בלתי פוסק של דברים משונים ויוצאי דופן, אפשר להבין למה הטיול הזה היה כל כך טוב למרות הר של ציפיות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

סגור לתגובות.