ארכיון רשומות מאת: eliyaho

גברים קשוחים אוכלים

לאחרונה אני שקוע בקריאת ספר עב כרס במיוחד העונה לשם "שאנטראם", זהו סיפורו של דיוויד גרגורי רוברטס,אסיר אוסטרלי שברח להודו ונטמע שם בחיי הפשע. הדיוויד הזה הינו בחור קשוח למדי כך עולה מתיאוריו ומזה שחיפשתי את תמונתו בגוגל. רוברטס מיטיב לתאר את האנשים הסובבים אותו בעולם הפשע ההודי ושם דגש על איפיון ותיאור קשיחותם באופן יוצא דופן ומרתק, כך שבשבועות האחרונים שמתי לב כי אני בוהה יתר על המידה בגברים קשוחים ברחוב מרוב סקרנות שרוצה להבין אותם ולדעת ולו רק ממבט חטוף או אחד יותר מדי, מה עושה אותם לקשוחים ומפחידים.

התאים אוהבים לאמוד את מידת קשיחותו וגבריותו של המערבי הממוצע ע"י אכילת כמה שיותר פלפלוני צ'…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )

מותו של חציל

בחודשים האחרונים אין לי לא זמן ולא חשק לבשל, דברים מיותרים כמו עבודה ושעות נוספות במשרד גוזלים לי כל טיפת חשק להיכנס למטבח ולבלגן את הסירים. במצב כזה יש שתי אפשרויות לאכול בחוץ או לגנוב אוכל מההורים.
אז מכיוון שהורי החליפו מנעול בפעם השניה בחודש שעבר כי נמאס להם לגלות שגם אחרי קניה גדולה ברמי לוי לא נשאר כלום במקרר, החלופה שנותרה לי היא לאכול בחוץ.

אז באחד מן הימים נכנסתי למקדש הסביח של עובד בגבעתיים. מקום אשר היה עד לפני מספר שנים מקום עלייה לרגל בשבילי ובשביל חברי ע. ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )

מדעי הקבב

"הקבב הכי טוב נמצא בהיידראבאד", את המשפט הזה שמעתי כאשר נמנמתי אי שם בהודו, לא ברור מי אמר את זה ובאיזו שפה, אולי אפילו קראתי את זה, הדעות עדיין חלוקות על מקור המשפט. מה שבטוח זה שבסופו של אותו יום שכנעתי טייל אומלל להצטרף אלי לקפיצה קטנה להיידראבאד עיר מוסלמית ענקית מרחק מאות קילומטרים ממקום הימצאי למסע של יממה ברכבת כדי לאכול קבב.

על פניו היידראבאד אשר ממוקמת בדרום מזרח הודו היא אינה יעד תיירותי למטייל הממוצע ובטח לא לישראלי הממוצע המחפש צ'ילום איטלקי וגאנג'ה מקומית. מדובר כאמור בעיר מוסלמית ענקית בגודלה הנותנת תחושה כאילו הסתובבת באיראן החומניסטית.
התחושה בעיר אכן מרתיעה בתחילה אך שמסלקים א…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )

אני מבקש לדייק!

הגדרה מספר 30 בתשבץ מס' 1730 של שילה הרשושנים שהתפרסם ב- 28.01.2011 במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות נוסחה באופן הבא :  מין מאכל העשוי מביצה מבושלת עם עגבניות, בצל ופלפלים.
למתקשים התשובה היא –  שקשוקה.
לשילה הרשושנים  – זו לא שקשוקה.
  ההתעסקות עם שקשוקה עולה לי בדמים ובאולקוס מרוב עצבים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )

התקף חרדה מבורך

יש המאמינים שמכל דבר רע צומח משהו טוב. המאמינים האלה מתחלקים לשתי קבוצות :

כאלה עם שרוואל כתום  שחזרו לא מזמן  מהטיול במזרח,  וכאלה שלא מצאו עבודה נורמלית והחליטו להיות מטפלים הוליסטים. אני באופן אישי לא נמנה על אף אחת מן הקבוצות הנ"ל ומעדיף שממשהו טוב יצמח משהו עוד יותר טוב,  וכך היה המקרה הבא.

גם אני כמו כל מתבגר בגילאי השלושים עברתי התקף חרדה ואף למדתי לזהות את סממניו ולא להתרגש מהתקף לב פוטנציאלי בדמות תעוקת חזה, יובש בפה, וזיעה קרה  לא עלינו. בהזדמנות זו אוסיף כי אינני אדם חרדתי , כלל וכלל לא אבל גם לי יש רגשות.

בקיץ שעבר ביקרתי בדרומה של איטליה, אינני הולך להכביר מ…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )

יסודות הניגוב המצרי

עאדל אמאם גדול הקומיקאים המצריים הוא זה, שממנו למדתי את טכניקת הניגוב והטבילה. מיותר לציין כי מדובר בניגוב וטבילת  הפיתה או הלחם ברוטב  של האוכל הנאכל ועוד מיותר לציין שהלמידה נעשתה בזמן צפייה בסרטים הערביים של יום שישי בואך לפני כעשרים שנה – מיותר אבל ציינתי.
סרט אחד זכור לי במיוחד בו עאדל שיחק סטודנט עני וממורמר, באחת מן הסצנות בו הוא סעד  את ארוחת הצהריים, אימו לסרט הגישה תבשיל כלשהו ברוטב עגבניות  ולצידו פיתה דקה ושטוחה. עאדל בצע את הפיתה לחתיכות קטנות וטבל במהירות שלוש פעמים ברוטב ואז ניגב קלות את חתיכת הפיתה על דופן הצלחת ודחף אותה במהירות לפיו. אני הוקסמתי ואימצת…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )

סוד חמשת התבלינים

בשנת 2001 עוד לפני שגוגל היה מה שהוא היום, על מנת למצוא משהו היה צריך תכלס לחפש.
טוב אולי אני מגזים קצת, אבל כדי לעלות על  המתכון של התבשיל התאילנדי שאכלתי  בקרן רחוב   בבנגקוק הסואנת הייתי צריך להיות אחד מן השתיים : נצר למשפחה תאילנדית ממוצעת או קרצייה ישראלית.
אני  בחרתי באופציה השנייה.
בניגוד לרבים שלא סובלים את בנגקוק העשנה ורק מתים לעוף כבר דרומה לאיים, אני מת על העיר הזו,כך שיצא שבמשך שלושה ימים ברציפות  חזרתי אל אותה קרן רחוב על מנת  לאכול מן התבשיל הקסום ההוא שלימים נודע לי בשם, KAI  PA-LO.
ביום השלישי אחרי שכבר פיתחתי יחסי ידידות מוזרים, שהיו מ…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרן )