תגית: תפוח אדמה

סלט שעועית ירוקה, תפוח אדמה, טונה וגבינה בולגרית

הביטוי "ארוחה מלאה" תמיד זורק אותי לתבשיל כבד ובשרי, עם המון ירקות, רוטב ואורז או תפוחי אדמה, משהו מהביל וחם שמתאים לימי החורף הקרים. בעצם, זה לא חייב להיות ככה. המתכון שלפניכם הוא קליל וקיצי, אבל מהווה גם הוא ארוחה מלאה – פחמימות, חלבונים וירקות. הוא סוג של אינטרפרטציה פרטית ודיאטטית שלי על סלט ניסואז', […]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פשוט מבשלת )

מרק קרם תירס ווניל

 

אני כבר לא מרגיש צורך להתנצל, השילובים האלה טעימים לי.
וכן, מרק בקיץ, כי רק עכשיו יש תירס טרי ומתוק שחבל לא לנצל, וקופסאת שימורים לא באה בחשבון. אז תדליקו מזגן ותתענגו על צלוחית של מרק קרמי, מלטף ומרגיע שהוא סוג של גורמה ביתי מעודן שמכינים ממש בקלות.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: פתיתים )

‫מרק חצילים קלויים ועגבניות‬

‫יושבת הבית חולה. לא חולה חולה, רק קצת חולה. בגלל שיושב הבית הוא הבעל המהמם ביקום, הוא הכין לה מרק ירקות פלוס קניידעלאך משהו משהו, פשוט סוג אלף. זה לא גרם לגרון שלה להירפא, כמו שטוענות הסבתות,…

[[ This is a content summary only. Visit my website for full links, other content, and more!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מתכונים שנראים טעימים‬ )

‫קוביות דלעת בהל על קרם כרובית וקקאו‬

 

איזה שם מפוצץ. זו מנת רושם קלה להכנה, שונה ומיוחדת. הדלעת קרמלית וארומתית, וקרם הכרובית לימוני ומריר בזכות הקקאו. כל אחד טעים בנפרד, והשילוב בניהם נפלא.
בשביל הגילוי הנאות אני חייב לציין שעשיתי כמה פיילוטים עליה, ובאחד הסבבים קיבלתי תגובה שלילית ממי שלא אוהב טעמי לימון והל. אז קחו בחשבון שזו קשת טעמים שלא תתאים לכל אחד, ואל תהמרו עליה מול אנשים שאתם לא בטוחים במה שהם אוהבים.

 

מה צריך

לקרם
כרובית בינונית
תפוח אדמה בינוני
כוס חלב
כוס קרם או חלב קוקוס
למון גראס (לא חובה)
פולי קקאו

לקוביות הדלעת
נתח דלעת קטן
כף זרעי כוסברה
4-5 תרמילי הל
סוכר
סויה
שמן זית


 

 

לעבודה!
מפרקים את הכרובית לפרחים קטנים ושוטפים ממש טוב. שומרים גם את הגזעים הקשים כי יש בהם המון טעם (יותר מבתיפרחת) והם ייטחנו כמו גדולים.
חותכים את תפוח האדמה לקוביות קטנות.

 

 

מעבירים לסיר ומוזגים כוס חלב וכוס חלב קוקוס. ניתן לטבען בקלות ע"י המרת החלב במים.
למי שאין או לא אוהב קוקוס יכול להשתמש בחלב בלבד.
בסופו של התהליך כמעט ולא משתמשים בנוזלי הבישול, אבל הם מחדירים הרבה טעמים, אז בישול במים בלבד יורד מהפרק.
מהנסיון גיליתי שאין צורך לכסות את הכרובית בכל הנוזלים. מספיק שהסיר סגור והיא תתבשל באדים שיצברו בו. ליתר בטחון תשברו את הפרחים לחלקים ממש קטנים כדי שהנפח ירד ויהיה קל יותר להטביע הכל, ותנו ערבוב באמצע התהליך.

 

 

אני עוצר שניה לדבר על שני מרכיבים לא נפוצים ששילבתי במתכון – למון גראס ופולי קקאו.

הלמון גראס כבר מוכר בשם בארץ, אבל עוד לא עושים בו שימוש משמעותי במטבח הביתי. יש לו טעם לימוני נפלא (כמו של מסטיק עלמה!) אבל בלי חמיצות, והוא משתדך נהדר אל דגים, גבינות ולכרובית במקרה שלנו. אני משתמש בגירסה מיובשת, ואם השגתם טרי אני מקנא בכם מאד. למרות הכל הוא לא קריטי למתכון, ואפשר להחליף אותו במעט מאד גרידת לימון או לוותר עליו לגמרי.

פולי הקקאו הם השוס הגדול של המנה הזו (אל תבלבלו אותם עם פולי קפה). אלו אותם פולים שמהם מכינים שוקולד, ובגירסה הזו (קלויה או טבעית) יש להם טעם שוקולדי לא מעובד, עם מרירות טבעית וסוג של חמצמצות. הטעם מאד חזק ואי אפשר לאכול הרבה מהם סתם כך, אבל הם משדרגים כל דבר. אני מוסיף אותם בעיקר למוזלי עם בננות וזה מדהים.
הפולים האלו נחשבים לאחד ממאכלי העל המומלצים ביותר בטרנד הבריאות ששטף גם אותי. זה לא זול (השקית התמימה הזו עלתה לי 53 שקל ל150 גרם), אבל נגמר לאט, טעים נורא והכי חשוב – בריא מאד.
במקרה שלנו הם יוסיפו פריכות וטעמי שוקולד חמוצים-מרירים לקרם.

 

 

 

חוזרים לסיר 
אחרי החלב, מוסיפים כף עלי למון גראס ומביאים לרתיחה, מנמיכים לאש קטנה ומבשלים עם מכסה במשך חצי שעה.

 

 

הופכים את זה לקרם
כשהכרובית ותפוח האדמה רכים שופכים את כל תכולת הנוזלים והלמון גראס (שומרים מעט לדילול) וטוחנים את הירקות. אם צריך מוסיפים בכל פעם כף מנוזלי הבישול שבצד עד שמגיעים לסמיכות הרצוייה.
טחינה במעבד מזון תניב תוצאה חלקה ודביקה יותר. אני משתמש במוט ידני וחי בשלום עם המרקם הפחות הומוגני. במילא הוא הולך לקבל עוד מעט קראנצ'ים קטנים.
אחרי הטחינה מוסיפים כף של שבבי קקאו, מלח ופלפל ומערבבים ידנית (לא טוחנים!). זה מוכן.

המושחתים שבניכם יוסיפו קוביית חמאה ענקית בזמן הטחינה, ויעיזו לבשל בשמנת במקום חלב. לא שמעתם את זה ממני.
את הקרם אפשר להכין מראש, אבל את הפולים מוסיפים ממש לפני ההגשה בשביל הפריכות.

 

 

 קוביות הדלעת

הדלעת עוברת תהליך מהיר של קירמול ואוספת אליה טעמי הל שמשתלבים עם השוקולדיות שבקרם. המילה שוקולד מבלבלת, אין כאן טעמים "מתוקים" מובחנים, הטעם השולט הוא יותר מריר-חמצמץ, אבל יש מתקתקות נעימה שמאחדת בין שני המרכיבים הסופיים.

על השלב הזה אפשר לוותר אם בא לכם להשתמש בקרם הכרובית לדברים אחרים. כתוספת לדג, ירקות אחרים או סתם כמו שהוא.

 

 

חותכים את הדלעת לקוביות של ס"מ אחד.
ניסיתם פעם לאכול אותה חיה? אני אוהב.

 

 

תבלינים
כותשים כפית גרגרי כוסברה ומעט תרמילי הל. מוציאים את הקליפות של התרמילים וממשיכים לכתוש עוד קצת כדי שלא יהיו גרגירים שנתקעים בשיניים.

 

 

מחממים מחבת, מחממים בה שמן זית. מוסיפים את קוביות הדלעת ומטגנים אותן 5 דקות.
אחר כך שופכים מעט מהתבלינים (תמיד אפשר להוסיף עוד), מפזרים מעל הכל כף סוכר לקירמול (או דבש/סילאן), כמה הקפצות עד שהסוכר נמס ובסוף עוד כף סויה שתאחד את הטעמים ותהפוך הכל לרוטב דביק ומתקתק. המרקם של הקוביות צריך להיות נגיס ולא רך ומתפורר.
כבו אש, ותנו לרוטב להסמיך מעט במחבת. זה לוקח בערך 3 דקות.

את הדלעת מומלץ להכין 10 דקות לפני שהכרובית מוכנה וכך לתזמן אותם יחד.

 

הגשה
כף גדולה מהקרם, כמה קוביות דלעת מעל ויש לכם מנה ראשונה שונה ומיוחדת.

 

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

קרם כרובית
מפרקים את הכרובית לפרחים קטנים ושוטפים.
חותכים את תפוח האדמה.
מוסיפים אותם לסיר עם שתי כוסות נוזלים (חלב, קוקוס, שמנת, ואפשר אחת מים)
מוסיפים כף למון גראס (לא חובה)
מביאים לרתיחה, מנמיכים לאש קטנה וסוגרים מכסה.
מבשלים 30 דק' או עד ריכוך, ומערבבים באמצע לבישול אחיד.
טוחנים, מוסיפים מלח, פלפל ואת פולי הקקאו רק לפני ההגשה.

קוביות דלעת
חותכים את הדלעת לקוביות בגודל 1 ס"מ
מטגנים 5 דקות תוך כדי הקפצה.
כותשים את ההל וגרעיני הכוסברה, מוציאים את קליפות ההל.
מוסיפים את התבלינים וכף סוכר גדולה, מקרמלים כמה דקות.
מוסיפים כף סויה, מקפיצים עד שהכל נעטף
מכבים את האש ומשאירים במחבת 2-3 דקות כדי שהרוטב יסמיך.

 

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

‫מרק ערמונים‬

 

אל תתנו להגשה הפלצנית להטריד אתכם. מדובר באחד המתכונים הפשוטים והמענגים שיש. מרק קרמי וקטיפתי שאוכלים עם כפית קטנה מכוס אספרסו ומבקשים מיד עוד. עד כמה שאני יכול להעיד על עצמי, הוא פשוט מעדן שעומד ביחס הפוך לפשטות ההכנה ולסל המצרכים הסטנדרטי שהוא גובה.

המרק הזה הוא גירסה שלי שפיתחתי עם השנים. אני משתמש בערמונים קלופים בוואקום שאפשר היום למצוא בכל סופר. זה זול, איכותי ונוח. אבל בעיקר פוטר אותי מכל הבוג'ארס של צלייה וקילוף ערמוניים טריים.
מכינים אותו על בסיס של ציר מרק כלשהו (ירקות, עוף, בקר) ואני מודה שניסיתי בעוונותי גם עם מים ואבקת מרק ולא יצא רע כמו שחששתי, אבל כדאי מאד להשקיע את האקסטרה מאמץ הקטן הזה ולקבל מרק ביתי ואמיתי בלי הטעם המתכתי של האבקה. צרפתי מתכון מצומצם ומהיר לציר ירקות נורא פשוט שעושים במיוחד למתכון, אם כבר יש לכם ציר מוכן דלגו על השלב הזה.

 

מה צריך

לציר
2 גזרים
בצל
כמה מקלות סלרי או ראש סלרי קטן
2 עלי דפנה

למרק הערמונים
(6 מנות קטנות)
4 כוסות ציר (זה שלמעלה)
קוביית חמאה
2 בצלים קטנים
2 תפוחי אדמה קטנים
ענף טימין
2 חבילות ערמונים (מותר גם 3)
חצי מיכל שמנת מתוקה 32%
כפית רוטב ברביקיו (לא חובה)

 

לעבודה

ציר הירקות

ציר זו דרך מפחידה להגיד מרק. פשוט מניחים את הירקות השטופים והחתוכים בסיר, מוזגים ליטר וחצי מים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש.
מבשלים שעה עד שיש לזה טעם של מרק. מתבלים במלח ופלפל וזה הכל.

 

 

מסננים את הירקות ונשארים רק עם הנוזל הצלול.
את מה שישאר ממנו בהמשך שומרים במקפיא ומשתמשים בו במקום מים במתכונים אחרים, זה מרים כל דבר.

 

 

שיפורים לציר– זה ציר ירקות בסיסי למדי, אבל אפשר להוסיף לו עוף, או להכין ציר חום וריחני על בסיס עצמות בקר שאופים בתנור ומוסיפים לאותו מרק. אין סוף לתבלינים ולסוגי הירקות שעוד אפשר להכניס פנימה. אבל פישטתי את העניינים למינימום האפשרי כדי להקל על התהליך. הגירסה הזו מתאימה למרק הסופי, אבל אם בא לכם לשכלל תרגישו חופשיים.

 

עוברים למרק הערמונים

 

באותו סיר של המרק (כי חבל ללכלך) מחממים שמן קנולה עם החמאה, ומטגנים את הבצל. (אפשר להמיר אותו בכרישה)
השמן שומר שהחמאה לא תשרף, ועדיין מאפשר לה להוציא את הטעמים האגוזיים שלה שנוצרים בטיגון.

 

 

הבצל צריך להשחים קצת בקצוות, זה יוסיף צבע וטעם למרק הסופי. בינתיים פורסים את תפוח האדמה לקוביות כדי להקל על הבישול. כשהבצל נעשה שקוף במרכז ושחום מסביב מוסיפים את קוביות תפוח האדמה.
לתפוח האדמה יש תפקיד חשוב, הוא הולך לתת את הגוף והנפח למרק. הטעם שלו נייטראלי, אז הוא לא יורגש, וזה פשוט זול יותר מלרוקן 12 שקיות ערמונים פנימה.
ניסיתי לעשות את זה גם עם בטטה ולא אהבתי את התוצאה. זה היה מיימי מדי וכתום מדי.

 

 

מטגנים גם אותם דקה שלמה תוך כדי ערבוב, ואז מוסיפים 4 כוסות ציר מרק ואת עלי הטימין.
מביאים שוב את הסיר לרתיחה, ומנמיכים לאש נמוכה. ממשיכים לבשל עד שתפוח האדמה רך ואכיל.
מוסיפים את הערמונים, ומבשלים על אש קטנה עוד רבע שעה.

שדרוג – אפשר להוסיף בשלב הזה (ביחד עם הערמונים) גם 2-3 חתיכות מהגזר שהתבשל בציר, זה יוסיף מתקתקות נעימה וקצת צבע.

 

הופכים את זה למרק ערמונים סמיך
ככה זה נראה כשהכל מבושל ומוכן. אני יודע שזה לא מרגש במיוחד, אבל העסק הולך לעבור מהפך משמעותי של הרגע האחרון.

 

 

זה הזמן של אחד מכלי המטבח האהובים עלי – מוט הבלנדר. עולה 79 שקל ושווה יותר מכל מעבד מזון שמלכלך ומתלכלך.
לפני הכל – מוציאים חצי מכמות הנוזלים החוצה בעזרת כוס. המטרה היא להגיע למרק סמיך ועשיר, ועם המים האלה נוכל לשלוט על מידת הדלילות שלו בהמשך. אחרי הטחינה כבר אי אפשר יהיה להסמיך אותו יותר.

טוחנים את הכל לתערובת קטיפתית וחלקה ומוסיפים אליה את השמנת, ואז את המים שהוצאנו, כל פעם קצת עד שזה מגיע לסמיכות שמתאימה לכם. (אני אוהב אותו סמיך מאד!)

 

תיבול
עד לנקודת הטחינה אין בכלל טעם של ערמונים, זה בגלל שהם קצת סנובים ולא משחררים את הטעמים שלהם החוצה. אחרי הטחינה כל הטעמים פורצים ומתחברים, ומיד אפשר להרגיש טעם חמאתי ומתקתק שאי אפשר לעמוד בפניו. לכן מתבלים רק בשלב הזה ולא לפני. מלח ופלפל, זה הזמן.

זה הזמן להוסיף גם את רוטב הברביקיו בשביל עננת הטעם המעושן. בזמן האחרון אני מפתח חיבה יתרה לנוזל הסמיך הזה, ואני יודע שזה נוגד את העקרון שהסברתי בהתחלה עם אבקת המרק התעשייתית, אבל הפעם אין לו באמת תחליף, והכפית הקטנה ממנו תעשה פלאים. אני אוהב במיוחד את הסוג המעושן אבל כל אחד אחר יתאים. אם אין לכם רוטב ברביקיו אפשר להוסיף חצי כפית של ווסצ'סטר, או חצי מנת אספרסו (שזה בערך כף), אפשר גם לוותר עליו לגמרי, זה לא קריטי.

 

 

הגשה
המרק הזה כבד וסמיך, אז אני אוהב להגיש ממנו כמות קטנה מאד, למשל בכוסות אספרסו.
אם יש לכם מכונת הקצפה אפשר להוסיף מעל כפית קצף ולקרוא לזה מקיאטו ערמונים. אף אחד לא ישאר אדיש.
בתמונה העליונה פיזרתי מעל מלח שחור מעושן שנמס פנימה, ועוד כמה טיפות שנשארו במיכל השמנת. כשהגשתי אותו השבוע מיד אחרי הצילומים, חברים שלי גנחו בסלון, וזו לא מטאפורה.
תסלחו לי שוב על חוסר הצניעות, אני באמת גאה בו מאד, וזה כנראה אחד הדברים הכי טעימים שיצאו מהמטבח האישי שלי. רוצו להכין!

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

מכינים ציר – גזר, בצל, סלרי ועלי דפנה בסיר. מוסיפים ליטר וחצי מים, מרתיחים וממשיכים לבשל על אש קטנה במשך שעה. מסננים ושומרים את הנוזל.
מטגנים את הבצל בחמאה וקצת שמן, כשהוא שחום מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה לטיגון קצר.
מוסיפים להם 4 כוסות ציר וטימין ומנמיכים את האש.
כשתפוח האדמה רך מוסיפים את הערמונים וחצי גזר מהציר ומבשלים עוד רבע שעה.
מוציאים חצי מכמות הנוזלים ושומרים.
טוחנים, מוסיפים חצי מיכל שמנת ומדללים בחזרה בנוזלים. להשאיר סמיך.
לתבל רק בשלב הזה במלח ופלפל, וברביקיו אם יש.
להגיש בכוסות קטנות.

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

סלט בסגנון ניסואז

שוב הגיע יום ריבעי ואיתו ארגז הירקות הדו שבועי שלנו.
הפעם היו בו תפוחי אדמה – ירק שאנחנו לא קונים כבר הרבה שנים ושעועית ירוקה.
החום שהגיע באיחור אך הגיע, הוציא לי את החשק מאוכל חם ומבושל.
וחוצמזה כדאי שהמנה שנכין תכלול גם פחממות וגם חלבונים, כדי שגם תשביע.
הפור נפל על סלט סגנון ניסואז כשכרוטב הכנתי רוטב לימונים כבושים בהשראתו של טל שנתן לי רעיון מעולה מה עוד אפשר לעשות מהלימונים הכבושים שנשכחו במקרר.

אז מה היה לנו:

4 תפוחי אדמה קטנים שבושלו בקליפתם ואחרי הבישול קולפו ונחתכו לעיגולים

ביצים קשות כמספר הסועדים (2 במקרה שלנו)
קופסא של טונה – אם היה אנשובי – גם אותו הינו מוסיפים, אבל לא היה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: במטבח של מיצ ומיצי )

תפוח אדמה ברוטב איולי

כבר מזמן יש לי במקרר קופסא של אנשובי וצלבים שמחכה ליחס.
והשבוע קיבלנו במשלוח הירקות שלנו גם תפוחי אדמה טריים, אדומים ומזמינים.

כהרגלי בימי שבת בצהרים, פתחתי את מחשב כדי למצוא את המתכונים ששמתי עליהם עין במהלך השבוע, ואז ראיתי בווינט, מתכונים לל"ג בעומר.

וכיוון שמדובר ביום שבת, ומיצ כבר ביקש שאולי נעשה איזה צ'יפס בתנור כפינוק לשבת, החלטתי שהמתכון של תפוחי אדמה אפויים בתנור, ברוטב איולי ואנשובי הוא הפינוק שלנו לשבת.

המתכון נתן לנו זדמנו להתנסות גם בשמן שקיבלנו להתנסות מתפוז.

בהתאם למתכון – אפינו 4 תפוחי אדמה, על מלח גס תנור בחום מקסימלי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: במטבח של מיצ ומיצי )