תגית: טימין

‫קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני‬

‫אני זוכרת שלפני הנסיעה הראשונה שלי למזרח שמעתי כל הזמן מאנשים שהמזרח משנה לך את החיים. הייתי נורא מודאגת מזה כי עוד לא התחלתי את החיים שלי אפילו, ולא רציתי ששום דבר ישנה אותם. רציתי לראות…

[[ This is a content summary only. Visit my website for full links, other content, and more! ]]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מתכונים שנראים טעימים‬ )

תבשיל שוק טלה מתכון לארוחת קרניבורים


תבשיל אוכף/שוק טלה מתכון לשבת ולחגים | תבשיל אוכף/שוק טלה מאסטר שף בשר
מתכוני טלה | מתכון מאסטר שף בשר לשוק טלה בתנור | מתכוני בשר | מתכונים.
יום חמישי חברים מגיעים אלי לארוחת קרניבורים , זהו מנהג קבוע בו כל שבוע זוג אחר מארח לארוחת בשר עשירה.
טוב, מה עושים? מה מכינים לאוהבי בשר מטורפים שהולכים לצלוב אותך אם האוכל לא טעים, או יותר נכון לאכול אותך אם הבשר לא טעים.
השבוע אני הולך להפתיע את החברים בתבשיל  שוק טלה עם עשבי תיבול,ירקות שורש ויין אדום, מתכון לקרניבורים אמיתיים ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: שף בשר | מתכוני בשר | רק בשר )

‫ירקות מאודים עם שום וטימין‬

‫תוספת של ירקות מאודים וחמימים אשר בקלות יכולה להפוך לארוחה בפני עצמה. אם רוצים מוסיפים רצועות עוף מתובלות עם (הרבה) שום, שמן זית וטימין ומגישים על מצע אורז או מצרפים לפסטה עם גבינות ועגבניות מיובשות. ‬

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫‬ )

‫מרק בצל צרפתי‬

 

מרק בצל טוב הוא כל מה שצריך בחורף.
חם מאד, סמיך, קרמלי וריחני, כזה שמטביעים בו טוסט קראנצ'י עם המון גבינה טובה מעל.
זה מרק שיש לי חיבה גדולה אליו, בעיקר מפני שהוא לוקח מצרך בסיסי שתמיד נמצא ברקע על טיגון אוטומט, והופך אותו לכוכב גדול בזכות עצמו. אני מבשל את הוורסיה הזו כבר כמה שנים, בכל חורף מחדש, והפעם מעלה אותו על הכתב.
אני לא ממציא את הגלגל, זה המתכון המסורתי והנפוץ, אבל אני מסיר ממנו את כל השכבות המסורבלות והתוספות הלא קשורות שנדבקו אליו עם השנים ומגיש אותו כמו שהוא אמור באמת להיות. בלי שום, בלי כרישה, בלי בצל ירוק למעלה, בלי שרי וקוניאק, או סוגי חומץ אחרים. לא צריך את כל אלו. מרק בצל כפרי אמיתי זקוק רק למה שכבר יש לכם במזווה, והוא מתחנן להשאר זמין וזול, אחרת הקסם פג.

את המרק הזה הכנתי בסוף השבוע, ואל החגיגה הצטרפה מאיה שעזרה לי לצלם, לבשל וכמובן לחסל הכל.
במהלך ההכנה למדתי שלושה דברים, הראשון כולל את השפעת הגרביטציה על ציוד צילום יקר שהלך לעולמו, והאחרים הם שני טיפים שלמדתי ממאיה והם יובאו בהמשך.

 

מה צריך
(מתכון ל- 4 מנות אישיות, או 2 צלחות ענק)

למרק
קילו בצלים (בערך 4 בינוניים)
50 גרם חמאה (חצי חבילה)
2 כפות קמח
כוס וחצי יין לבן
5 כוסות ציר ירקות
ענף טימין
אגוז מוסקט (לא חובה)
שמן זית
פלפל שחור ומלח

להגשה, אופציונאלי
בגאט או מאפה אחר, עדיף עם קרום קראנצ'י
גבינה קשה "עם גוף" (אמנטל, גרוייר או פרמז'ן למשל)

 

לעבודה
לפני הכל,  תעברו שוב על רשימת המרכיבים, תראו כמה מעט המתכון הזה דורש. בעוד שעה לא תאמינו כמה טעם יכול לצאת מהבסיס הזה.

 

 

חותכים את הבצלים לחצי, מהשורש ועד לקצה השני. מקלפים, ופורסים לחצאי טבעות דקות.
טיפ של מאיה – דמעות מבצל? מה הבעייה, דוחפים את הראש למקפיא. טיפ נוסף שלה בעוד 60 מילים.

אפשר להשתמש בבצלים לבנים בלבד, או להמיר חצי בסגולים. התוצאה תהיה מתוקה יותר ולצבע לא יהיה זכר.
רצוי מאד להשתמש בבצלים טריים ומוצקים, כאלו שתכולת הסוכר שלהם עדיין גבוהה. אם הבצל כבר עייף ומגדל גבעול ירוק הוא פחות מתאים.

 

 

מחממים היטב סיר כבד, ושופכים את כל הבצלים פנימה. בהתחלה מערבבים על ריק, כדי שיתרככו ורק מאוחר יותר נוסיף את החמאה. אם היינו מוסיפים את השמן בשלב הזה הם היו בולעים אותו, ואחר כך מבקשים עוד. זה היה הטיפ השני, אני לא מאמין שבאמת ספרתם מילים.

 

מקרמלים את הבצל

בשלב הזה הסיר שלכם יראה מפוצץ בבצלים, בלי שום רמז למה שעתיד לקרות. אבל כאן מתרחש התהליך הכי חשוב במתכון – הקירמול.
המטרה היא לבשל את הבצלים באידוי איטי על להבה בינונית עד שיזהיבו ויצאו מהם טעמים מתוקים ונפלאים. טיגון מהיר על אש גבוהה פשוט ישרוף אותם והטעם יהיה מריר ולא טעים בכלל.
בנוסף, כל הצבע השחום והעמוק של המרק מבוסס על השלב הזה, אז באמת שאסור לחפף כאן. כל מה שצריך להקפיד עליו זה חום נמוך, ערבוב תדיר וסבלנות.

 

 

אחרי 5 דקות,  הבצלים יתרככו ויתחילו לשקוע מעצמם. זה נראה בערך ככה –

 

 

בשלב הזה כבר אפשר להוסיף את החמאה.
חותכים אותה לכמה קוביות, מוסיפים לסיר ומערבבים טוב טוב כך שתעטוף את כל הבצלים. אפשר להמיר חצי ממנה בשמן זית באותה כמות, אבל יש לה תרומת טעם חשובה מאד שחבל לוותר עליה.

10 דקות אחרי הוספת החמאה זה נראה בערך ככה. לא להתייאש, אתם כבר אחרי החצי.

 

 

אחרי חצי שעה בערך, הבצלים יצטמצמו לעיסה חומה ולא פוטוגנית שתעלה בכם את התהיה המתבקשת – על זה עבדתי כל כך קשה?
אז כן, היה שווה להשקיע. קיבלתם טעם מרוכז וארומתי שאין לו שום תחליף, ושום קיצור דרך לא היה מביא את הבצלים לתוצאה הזו.
אם זה לא קורה, פשוט תגבירו מעט את הלהבה.

 

 

מכינים מזה מרק
מכאן והלאה זה נעשה פשוט מאד.
קולים את הקמח כדקה אחת על מחבת כדי שישחים מעט ויפתח גם הוא טעם אגוזי.
זה לא חובה, אבל הטרחה קטנה מאד, וניקוי המחבת ממש מהיר. אפשר גם לעשות את זה במקביל לערבוב בסיר, אז חבל לוותר.

 

 

את הקמח הקלוי שופכים על הבצלים ומערבבים היטב כדי שלא יהיו גושים.

 

 

יין
למרות ששמעתי על גרסאות עם יין אדום, לא ניסיתי בעצמי, ואני ממליץ גם לכם לדבוק ביין לבן. הייתי רוצה לומר שיש חשיבות לאיכות היין אבל זה לא כל כך משנה במקרה הזה. פשוט תבחרו יין טוב שהייתם רוצים לשתות. עדיף שהוא לא יהיה חמוץ מדי כי זה מתבטא במרק הסופי.

 

 

בדרך כלל אני שופך ישר מהבקבוק. הפעם מדדתי. בין כוס לכוס וחצי, תלוי כמה אתם אוהבים את הטעם. אל תשכחו להשאיר גם לעצמכם.

 

 

אחרי הוספת היין מערבבים את הכל, ופתאום הקמח והקרמל מתחילים לעשות את שלהם. המסה נעשית סמיכה ונעימה, והריח מעלה הבטחה שמשהו טוב עשוי לצאת מכל זה.

 

 

ציר
יש משהו מפחיד במילה הזו. תחשבו שרשום כאן מרק ירקות. בעצם תחשבו שרשום כאן "מים שבושלו בהם גזר, בצל וסלרי למשך שעה".
זה קלי קלות וממש משתלם. אפילו צרפתי תמונות מהתהליך בפוסט של מרק הערמונים.
ורק בשביל שלא תשלחו את היד לאבקות למניהם, אפילו בטעות, אני אצרף שוב את המתכון – שמים בסיר גזר, בצל וראש סלרי. הכמויות לא חשובות. מוסיפים מים, מלח, פלפל ועלה דפנה אם יש. מרתיחים ומבשלים מכוסה על אש קטנה. בסוף מסננים.
אני שמח שסגרנו את הנקודה הזו.

למרק הבצל צריך 5 כוסות מהציר הזה.
וככה הוא נראה אחרי שמערבבים אותן פנימה. אם הייתי יכול הייתי קופץ לשחות שם. אבל הייתי חייב להמשיך לצלם.

 

 

תיבול
לא צריך הרבה. ענף טימין, מלח ופלפל. מעט כי תמיד אפשר להוסיף עוד.
אגוז מוסקט הוא רשות, ואם מוסיפים ממנו אז ממש קורט קטן (שמינית כפית)
למרק יש מתיקות טבעית מהקירמול, אבל לפעמים היין חמצמץ מדי וצריך להוסיף עוד קצת סוכר כדי לאזן אותו. בערך כף אחת, לפי הטעם.

 

 

בישול
היין והציר מורידים את הטמפרטורה של הסיר, ולכן מגבירים בחזרה את האש ומביאים אותו שוב לרתיחה. כשזה רותח מנמיכים אותה למינימום, סוגרים מכסה ומבשלים חצי שעה.

 

סיאסטה
הבישול הסתיים, אבל זה עוד לא הסוף. המרק הולך עכשיו לנוח ואתם צריכים לגלות אחריות והרבה איפוק.
משאירים אותו בסיר הסגור כדי שהטעמים יספגו זה בזה ויתעצמו.
3 שעות זה המינימום, ו-6 זה הכי מומלץ. לא צריך להכניס למקרר, כי במילא קר בחוץ והוא לא יתקלקל. בינתיים לכו לחטוב עצים או משהו כזה.
כשמגיע הזמן לאכול, פשוט מחממים שוב את הסיר.
אם תכינו כמות גדולה, תגלו שלמחרת הוא נעשה מרוכז ואפילו עוד יותר טעים.

 

 

הגשה
המרק ממש טעים כמו שהוא, אבל הטקס מחייב.
פורסים בגט לאלכסונים, מניחים עליהם המון גבינה (פרמז'ן ומוצרלה במקרה שלנו), ומכניסים לתנור שחומם מראש למצב גריל.

 

 

 

בהגשה המסורתית מניחים את הלחם הקלוי בתוך המרק, שופכים גבינה מעל הכל ואת הקערה כולה מכניסים להקרמה בתנור. אני דווקא לא כל כך אוהב את זה כי הלחם נרטב מהר ומאבד את הפריכות שלו.
אז השיטה שלי – אני ממליץ להכין את הטוסטים בנפרד, ולהניח אותם על המרק מיד עם ההגשה כל עוד הם קראנצ'ים. ככה אפשר לשלוף אותם ביד ולאכול בלי שיתפרקו.
כדאי גם לפזר מעט עלי טימין טריים מעל, ועוד קצת פלפל שחור גרוס.

 

 

טיפ – היין שמבשלים בו מתאים את עצמו אוטומטית למתכון הזה. שמרו לכם כוס בצד ותהנו.
חורף חם!

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

חותכים את הבצלים לטבעות
מניחים אותם בסיר כבד וחם. מערבבים 5 דקות ומוסיפים חמאה
ממשיכים לבשל על אש בינונית, במשך 30 דקות או עד להשחמה מלאה של הבצלים
קולים את הקמח במחבת ושופכים על הבצלים. מערבבים
מוסיפים את היין והציר. מערבבים שוב ומביאים לרתיחה
מתבלים – מוסקט, טימין, מלח ופלפל. אם צריך אז גם סוכר
סוגרים מכסה וממשיכים לבשל על אש קטנה במשך חצי שעה
סוגרים את האש ונותנים למרק לנוח ולהתעצם במשך 3-6 שעות.
כשרוצים לאכול מחממים שוב.
מגישים עם טוסטים וגבינה ועוד כמה עלי טימין מעל הכל. כדאי להגיש עם אותו יין שבו בישלתם.

 

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

‫בצלים ממולאים פטריות ואנשובי‬

‫כבר הרבה זמן שיושב הבית מבקש שאכין לו בצלים ממולאים, ואני דוחה אותו בבטח בטח. כי מה לי ולבצלים ממולאים? זה תמיד נראה לי כמו הדבר הכי קשה בעולם, ובעצם איך בכלל ממלאים בצל. ובכן, יום אחד פתחתי…

[[ This is a content summary only. Visit my website for full links, other content, and more!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫מתכונים שנראים טעימים‬ )

‫מרק ערמונים‬

 

אל תתנו להגשה הפלצנית להטריד אתכם. מדובר באחד המתכונים הפשוטים והמענגים שיש. מרק קרמי וקטיפתי שאוכלים עם כפית קטנה מכוס אספרסו ומבקשים מיד עוד. עד כמה שאני יכול להעיד על עצמי, הוא פשוט מעדן שעומד ביחס הפוך לפשטות ההכנה ולסל המצרכים הסטנדרטי שהוא גובה.

המרק הזה הוא גירסה שלי שפיתחתי עם השנים. אני משתמש בערמונים קלופים בוואקום שאפשר היום למצוא בכל סופר. זה זול, איכותי ונוח. אבל בעיקר פוטר אותי מכל הבוג'ארס של צלייה וקילוף ערמוניים טריים.
מכינים אותו על בסיס של ציר מרק כלשהו (ירקות, עוף, בקר) ואני מודה שניסיתי בעוונותי גם עם מים ואבקת מרק ולא יצא רע כמו שחששתי, אבל כדאי מאד להשקיע את האקסטרה מאמץ הקטן הזה ולקבל מרק ביתי ואמיתי בלי הטעם המתכתי של האבקה. צרפתי מתכון מצומצם ומהיר לציר ירקות נורא פשוט שעושים במיוחד למתכון, אם כבר יש לכם ציר מוכן דלגו על השלב הזה.

 

מה צריך

לציר
2 גזרים
בצל
כמה מקלות סלרי או ראש סלרי קטן
2 עלי דפנה

למרק הערמונים
(6 מנות קטנות)
4 כוסות ציר (זה שלמעלה)
קוביית חמאה
2 בצלים קטנים
2 תפוחי אדמה קטנים
ענף טימין
2 חבילות ערמונים (מותר גם 3)
חצי מיכל שמנת מתוקה 32%
כפית רוטב ברביקיו (לא חובה)

 

לעבודה

ציר הירקות

ציר זו דרך מפחידה להגיד מרק. פשוט מניחים את הירקות השטופים והחתוכים בסיר, מוזגים ליטר וחצי מים, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש.
מבשלים שעה עד שיש לזה טעם של מרק. מתבלים במלח ופלפל וזה הכל.

 

 

מסננים את הירקות ונשארים רק עם הנוזל הצלול.
את מה שישאר ממנו בהמשך שומרים במקפיא ומשתמשים בו במקום מים במתכונים אחרים, זה מרים כל דבר.

 

 

שיפורים לציר– זה ציר ירקות בסיסי למדי, אבל אפשר להוסיף לו עוף, או להכין ציר חום וריחני על בסיס עצמות בקר שאופים בתנור ומוסיפים לאותו מרק. אין סוף לתבלינים ולסוגי הירקות שעוד אפשר להכניס פנימה. אבל פישטתי את העניינים למינימום האפשרי כדי להקל על התהליך. הגירסה הזו מתאימה למרק הסופי, אבל אם בא לכם לשכלל תרגישו חופשיים.

 

עוברים למרק הערמונים

 

באותו סיר של המרק (כי חבל ללכלך) מחממים שמן קנולה עם החמאה, ומטגנים את הבצל. (אפשר להמיר אותו בכרישה)
השמן שומר שהחמאה לא תשרף, ועדיין מאפשר לה להוציא את הטעמים האגוזיים שלה שנוצרים בטיגון.

 

 

הבצל צריך להשחים קצת בקצוות, זה יוסיף צבע וטעם למרק הסופי. בינתיים פורסים את תפוח האדמה לקוביות כדי להקל על הבישול. כשהבצל נעשה שקוף במרכז ושחום מסביב מוסיפים את קוביות תפוח האדמה.
לתפוח האדמה יש תפקיד חשוב, הוא הולך לתת את הגוף והנפח למרק. הטעם שלו נייטראלי, אז הוא לא יורגש, וזה פשוט זול יותר מלרוקן 12 שקיות ערמונים פנימה.
ניסיתי לעשות את זה גם עם בטטה ולא אהבתי את התוצאה. זה היה מיימי מדי וכתום מדי.

 

 

מטגנים גם אותם דקה שלמה תוך כדי ערבוב, ואז מוסיפים 4 כוסות ציר מרק ואת עלי הטימין.
מביאים שוב את הסיר לרתיחה, ומנמיכים לאש נמוכה. ממשיכים לבשל עד שתפוח האדמה רך ואכיל.
מוסיפים את הערמונים, ומבשלים על אש קטנה עוד רבע שעה.

שדרוג – אפשר להוסיף בשלב הזה (ביחד עם הערמונים) גם 2-3 חתיכות מהגזר שהתבשל בציר, זה יוסיף מתקתקות נעימה וקצת צבע.

 

הופכים את זה למרק ערמונים סמיך
ככה זה נראה כשהכל מבושל ומוכן. אני יודע שזה לא מרגש במיוחד, אבל העסק הולך לעבור מהפך משמעותי של הרגע האחרון.

 

 

זה הזמן של אחד מכלי המטבח האהובים עלי – מוט הבלנדר. עולה 79 שקל ושווה יותר מכל מעבד מזון שמלכלך ומתלכלך.
לפני הכל – מוציאים חצי מכמות הנוזלים החוצה בעזרת כוס. המטרה היא להגיע למרק סמיך ועשיר, ועם המים האלה נוכל לשלוט על מידת הדלילות שלו בהמשך. אחרי הטחינה כבר אי אפשר יהיה להסמיך אותו יותר.

טוחנים את הכל לתערובת קטיפתית וחלקה ומוסיפים אליה את השמנת, ואז את המים שהוצאנו, כל פעם קצת עד שזה מגיע לסמיכות שמתאימה לכם. (אני אוהב אותו סמיך מאד!)

 

תיבול
עד לנקודת הטחינה אין בכלל טעם של ערמונים, זה בגלל שהם קצת סנובים ולא משחררים את הטעמים שלהם החוצה. אחרי הטחינה כל הטעמים פורצים ומתחברים, ומיד אפשר להרגיש טעם חמאתי ומתקתק שאי אפשר לעמוד בפניו. לכן מתבלים רק בשלב הזה ולא לפני. מלח ופלפל, זה הזמן.

זה הזמן להוסיף גם את רוטב הברביקיו בשביל עננת הטעם המעושן. בזמן האחרון אני מפתח חיבה יתרה לנוזל הסמיך הזה, ואני יודע שזה נוגד את העקרון שהסברתי בהתחלה עם אבקת המרק התעשייתית, אבל הפעם אין לו באמת תחליף, והכפית הקטנה ממנו תעשה פלאים. אני אוהב במיוחד את הסוג המעושן אבל כל אחד אחר יתאים. אם אין לכם רוטב ברביקיו אפשר להוסיף חצי כפית של ווסצ'סטר, או חצי מנת אספרסו (שזה בערך כף), אפשר גם לוותר עליו לגמרי, זה לא קריטי.

 

 

הגשה
המרק הזה כבד וסמיך, אז אני אוהב להגיש ממנו כמות קטנה מאד, למשל בכוסות אספרסו.
אם יש לכם מכונת הקצפה אפשר להוסיף מעל כפית קצף ולקרוא לזה מקיאטו ערמונים. אף אחד לא ישאר אדיש.
בתמונה העליונה פיזרתי מעל מלח שחור מעושן שנמס פנימה, ועוד כמה טיפות שנשארו במיכל השמנת. כשהגשתי אותו השבוע מיד אחרי הצילומים, חברים שלי גנחו בסלון, וזו לא מטאפורה.
תסלחו לי שוב על חוסר הצניעות, אני באמת גאה בו מאד, וזה כנראה אחד הדברים הכי טעימים שיצאו מהמטבח האישי שלי. רוצו להכין!

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

מכינים ציר – גזר, בצל, סלרי ועלי דפנה בסיר. מוסיפים ליטר וחצי מים, מרתיחים וממשיכים לבשל על אש קטנה במשך שעה. מסננים ושומרים את הנוזל.
מטגנים את הבצל בחמאה וקצת שמן, כשהוא שחום מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה לטיגון קצר.
מוסיפים להם 4 כוסות ציר וטימין ומנמיכים את האש.
כשתפוח האדמה רך מוסיפים את הערמונים וחצי גזר מהציר ומבשלים עוד רבע שעה.
מוציאים חצי מכמות הנוזלים ושומרים.
טוחנים, מוסיפים חצי מיכל שמנת ומדללים בחזרה בנוזלים. להשאיר סמיך.
לתבל רק בשלב הזה במלח ופלפל, וברביקיו אם יש.
להגיש בכוסות קטנות.

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

‫סלמון במייפל עם לפת ותפוחים‬

 

המנה הזו נולדה משילוב בין שני מתכונים. הראשון הוא מתכון ללפת בקרמל של חיים כהן, שנזכרתי בו כשראיתי את הלפתות הראשונות לעונה ומיד קניתי אותן. המתכון השני הוא של סלמון נפלא צלוי בדבש שאכלתי ביפן. חיברתי את שניהם, החלפתי את הקרמל והדבש במייפל והוספתי תפוחים לחגיגה. יצא נהדר!

 

 

מה צריך

(הכמויות עבור מנה אחת, הכפילו עבור כל אדם נוסף)

תפוח ירוק
לפת
נתח סלמון 150-200 גרם, עם העור
טימין
שן שום קצוצה
מייפל (אמיתי, לא הדראק הזה)
שמן זית, מלח, פלפל
קוביית חמאה
ברנדי (לא חובה)

 

לעבודה

 

מכינים את הלפת והתפוחים

עונת הלפת מתחילה עכשיו עם הגשמים הראשונים ומיד יצוצו ארגזים של לפתות ענק בשווקים. כדאי לבחור דווקא את הקטנות יותר, ולהקפיד שיהיו מוצקות, חלקות וכבדות, זה פשוט יעיד על טריות ופריכות. השתמשתי בלפת אורגנית שהיתה מתקתקה ונהדרת.

 

 

למרות שללפת יש מתיקות עדינה טבעית, היא גם מרירה במצב החי, ובישול מקדים יוציא ממנה את המרירות הזו ובאותה הזדמנות ירכך אותה.

מקלפים, שוטפים, וחותכים את הלפת לקוביות בגודל של 1 ס"מ.
מכניסים אותה לסיר עם מי ברז ומרתיחים. אחרי הרתיחה מנמיכים את האש ומבשלים בערך 8 דקות, עד ריכוך.
חשוב להשתמש במים פושרים ולא לזרוק אותה ישירות לתוך מים רותחים. כך החום חודר לאט ובאופן אחיד ומבשל הכל בצורה שווה.

 

 

בזמן שהלפת מתבשלת, חותכים תפוח לקוביות באותו גודל, ובסיום בישול הלפת מוסיפים את התפוח לסיר לשתי דקות נוספות.

 

 

כששניהם רכים מסננים היטב, ועוברים למחבת.

 

הקפצת הלפת והתפוח

מחממים שמן זית וחמאה במחבת, ומוסיפים את קוביות הלפת והתפוח. מוסיפים גם את השום ומתבלים בעלים מגבעול טימין, מלח ופלפל.
מקפיצים 3 דקות עד שהקוביות ישחימו.

כשלקוביות יש קראסט חום נעים, מוסיפים כף נדיבה של מייפל איכותי וממשיכים לערבב עד שהוא עוטף הכל. אם יש לכם ברנדי זה השלב שבו אפשר להוסיף שפריץ קטן ממנו (זהירות, עשוי להתלקח)

אחרי הוספת המייפל מבשלים עוד 2 דקות (סה"כ 5 דקות במחבת), ומוציאים. אפשר ישירות לצלחת ההגשה.

 

 

עוברים לסלמון

השתמשתי בסלמון קפוא והתוצאה היתה נהדרת. אני כן חסיד של חומרי גלם מוקפדים אבל להשיג סלמון טרי ואיכותי זה לא פשוט ולא זול בכלל. הייתי עושה את המאמץ אם היה מדובר במנה שבה הדג מוגש חי, אבל לכל בישול או אפייה אפשר להסתפק בתחליף הקפוא בתנאי שהוא איכותי, מוצק ובעל פסי שומן לבנבנים.

אני עדיין מוטרד מזה שיש כאלו שקוראים לו סולומון. לאנשים האלה צריך להגיש אותו אפוי בתנור עם תפוח אדמה מוקרם.

 

 

כדי לנקות אותו (תמיד צריך לנקות, גם אם הוא טרי טרי) שוטפים אותו בזרם חלש וקר שלא יפגע במרקם שלו, ומנגבים את כל שאריות המים.

משמנים שוב את אותה מחבת, וכשהיא חמה שופכים מעט שמן זית ומניחים בה את הדג עם העור כלפי מטה. מתבלים שוב במלח, פלפל שחור וטימין.

 

 

כשהעור נעשה קריספי והבשר שצמוד אליו נעשה לבנבן, שופכים מעל הכל עוד מעט מייפל, והופכים את הדג. צולים אותו עוד חצי דקה-דקה מכל צד. אם המחבת יבשה מדי מוסיפים עוד חמאה ומייפל.
הסוכר שבמייפל ישחים ויזגג את הסלמון מכל הצדדים, למראית עין זה יראה שרוף אבל זה רק הציפוי החיצוני.

 

 

ברגע שהדג מוכן מבחוץ, אבל עדיין ורדרד ועסיסי מבפנים (כמו בתמונה) מניחים אותו על הירקות ומגישים מיד.
והנה יש לכם מנה של מסעדה, הום-מייד.

 

 

 

———————–
לגזור ולשמור
———————–

חותכים את הלפת לקוביות ומבשלים במים עד ריכוך (בערך 8 דקות).
מוסיפים את קוביות התפוח למים החמים ומבשלים עוד 2 דקות.
מסננים.
מחממים מחבת עם שמן זית וחמאה, מוסיפים את הקוביות ואת השום. מקפיצים 3 דקות.
מתבלים במלח, פלפל, טימין, כף מייפל וברנדי אם רוצים. ומקפיצים עוד 2 דקות. מוציאים לצלחת.

שוטפים את הדג ומייבשים היטב.
באותה מחבת מחממים שמן זית וצולים אותו עם הצד של העור כלפי מטה.
שופכים עליו כף מייפל ומתבלים עם מלח ופלפל.
כשהעור קריספי הופכים את הדג וצולים אותו חצי דקה עד דקה מכל צד.

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

אנטריקוט אנטריקוט אבל רוסטביף


רוסטביף אנטריקוט- שף בשר
מחפש מתכון לרוסטביף?? Roast Beef
אל תפחדו להכין בבית רוסטביף אנטריקוט!!
רוסטביף פירושו בשר צלוי.
נתחים המתאימים ביותר לבשר רוסטביף הינם: אנטריקוט, פריים ריב, שייטל ופילה.
האמת שלי יש קצת בעיה עם רוסטביף מבשר פילה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: שף בשר | מתכוני בשר | רק בשר )

‫ארטישוק ירושלמי בתנור‬

 

לפעמים הדברים הכי טעימים נמצאים ממש מתחת לאף, במרחק של שפריץ שמן זית ופחות משעת אפיה.

בחומרי גלם מעולים כמעט לא צריך לגעת, וארטישוק ירושלמי הוא אחד כזה. נכון שאפשר לעשות ממנו מרקים, צ'יפסים, פשטידות ולשדך אותו לכל מיני תבשילי קדרה ארוכי טווח, אבל כדי להנות ממנו באמת צריך להסיר את כל הגימיקים גונבי הטעם האלו ורק לתת לו מכת חום. אז הוא מככב בענק.

 

 

הוא לא תפוח אדמה, ולא בטטה, הוא גם לא ארטישוק ואין לו שום קשר לירושלים. מדובר בשורש של זן חמנייה, שבחימום מפיץ טעם מדהים של גרעיני חמנייה שחורים שאי אפשר לטעות בו.
הכינוי "שורש החמנייה" (ג'ירסול) התבלבל עם המילה ירושלים, והחיבור לארטישוק נולד בעקבות הדמיון לטעם בניהם. כך השתלבו שתי הטעויות זו בזו ויצרו בן כלאיים חדש ובלתי אפשרי. למזלו הוא ממש טעים וזה מכפר על הכל.

 

מה צריך

קילו ארטישוק ירושלמי
שמן זית
קוביית חמאה קטנה (2 ס"מ)
טימין
מלח, פלפל שחור

 

לעבודה
מכינים את הארטישוקים

הטרחה היחידה במתכון הזה היא בקילוף. אין לי טריקים ועיצות מועילות. צריך פשוט סבלנות והקפדה. מקלפים עם קולפן רגיל, ושוטפים אותם היטב משאריות החול. מכאן והלאה זה קלי קלות.

מומלץ לקנות אותם קשים, חזקים ועם כמה שפחות בליטות, ואז הקילוף קל יותר.

מניחים את הארטישוקים היבשים בתבנית, מפזרים שמן זית ופלפל שחור. אם יש לכם ואתם אוהבים, אז מחביאים ענפי תימין בניהם.
שולחים לתנור ל-40 דקות על 200 מעלות. אם הם לא רכים מספיק (אם הנתחים יותר עבים מהממוצע) אופים עוד טיפה.

 

 

כשהם שחומים ויפים, ובכל הבית יש ריח של קליית חממה, מוציאים אותם מהתנור ומוסיפים את קוביית החמאה, מערבבים אותה היטב (היא נמסה בשניה מהחום) כך שתעטוף את כולם, ומחזירים לתנור לעוד 5 דקות.

 

 

זה מוכן! מפזרים מלח גס ומגישים מיד. זו אחלה של תוספת ליד כל מה שתרצו להגיש לידם, אבל תזהרו, שום מנה עקרית לא תתחרה בהם.
אפשר לחתוך אותם למטבעות שיהיו נוחות יותר לאכילה, אבל לטעמי הם יפים יותר כמו שהם.

 

 

טריק – נשמר נהדר במקרר, וטעים מאד גם קר. נשארה כמות? שלבו אותה חצי חצי עם תפוחי אדמה ותכינו פירה ריחני!

 

 

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

מתכון שפונדרה אסאדו | מתכון ראגו שפונדרה בסיר קרמי


תבשיל ראגו שפונדרה לאחר 4 שעות בישול

תבשיל ראגו אסאדו |  ראגו שפונדרה | קשתית | מתכון בשר מושלם | מתכונים כשרים.

אז נכון יש לי לפחות 3 מתכוני אסאדו באתר.
אבל את המתכון הזה עוד לא יצא לי לכתוב, כי זו הפעם הראשונה שאני מכין מתכון אסאדו בסיר קרמי.
מתכון אסאדו מתאים ביותר כתבשיל קדרה חורפית. אך תמיד אשמח לקבל תבשיל שפונדרה איכותי גם בימי הקיץ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: שף בשר | מתכוני בשר | רק בשר )