סופגניות דונאטס עם ציפוי שוקולד ופירות יער

אני מעדיפה סופגניות עם חור. קוראים להן "דונאטס", והן מוצאות חן בעיניי הרבה יותר מסופגניות עגולות קלאסיות. אולי זה בגלל טראומת מלית. היא מסתתרת בתוך סופגנייה, מציצה החוצה, חצופה ומפתה, אבל כשנותנים ביס, איכשהו תמיד יש נורא מעט ממנה, וזה מבאס. אולי בגלל האמונה הסופר רציונלית שלי שבדונאטס יש פחות קלוריות, כי הן נחסכות בזכות החור המדובר.
ואולי כי זה פשוט נורא כיף להכין סופגניות שמנמנות שתופחות להן בצורה כה מקסימה, ומזכירות לי משום מה גלגלי ים קטנים ואכילים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: המרכיב הסודי )

סגור לתגובות.