ממתקי אנרגיה לט"ו בשבט

כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי, עבדנו בגינה החקלאית של בית הספר, במסגרת שיעורי החקלאות. אלה היו מהשיעורים ההם, שלצערי לא קיימים יותר היום, במסגרתם ילדים עירוניים מגלים שהאוכל לא מגיע מהמכולת או הסופרמרקט, אלא מהאדמה, השיח והעץ. היינו עודרים, שותלים, משקים ומתחחים ובעיקר מתמלאים בהרבה בוץ. השיעורים האלה היו לבטח בין הראשונים להיות מקוצצים, יחד עם, למשל, אחות בית הספר.

מדי ט"ו בשבט יצאנו ל"נטיעות" – לא מדובר פה בשתילוני אמנון ותמר החביבים אך הסטריליים שנוהגים לחלק לילדי הגנים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: הגרגרנית )

סגור לתגובות.