סלט שומר, או: הרהורים על אוכל מקומי

לבשל עם העונות זה רעיון מעניין.
לא כל כך מזמן, נניח, בשביל הדור שהקים את המדינה, אוכל מקומי לא היה בגדר אג'נדה, אלא זו פשוט הייתה המציאות. האוכל שהגיע לצלחת היו הירקות שגדלו בשדות שליד הכפר, או החלב מהפרה שנמצאת בחצר האחורית, או הפירות מהיער שקרוב לעיירה. היום זה נשמע רומנטי, ואפילו קשה לתפיסה: דמיינו לעצמכם מציאות ובה סופרמרקטים לא קיימים, או שהמקררים לא הומצאו עדיין, אן תרנגולות שגדלות בחצר במקום בלולי ענק. היום זה נשמע לנו רחוק לגמרי, אבל לא צריך לחזור לתקופת האדם הקדמון כדי שהמזון שלנו ישתנה לגמרי – מספיק לחזור לתקופת הילדות של הסבים והסבתות (או אפילו, לחלקנו, ההורים).

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אוכל למחשבה )

סגור לתגובות.