בראוניז עם אגוזי פקאן ופירות

נכון שכל מה שבא לכם אחרי החג הארוך הזה ולפני החג הארוך ההוא זה שוקולד? זה מה שאני הרגשתי ביום השני של החג, אחרי שנגמרו שאריות קינוחי הדבש והתפוחים. קרייב עצבני לשוקולד העיר אותי מוקדם בבוקר ביום שיכולתי להמשיך לישון. וכך מצאתי את עצמי במטבח – רק אני וציוצי ציפורים מאחורי החלון, עם שק שוקולד, קופסת קקאו וחוסר יכולת לדחות סיפוקים.
מה אתם עושים כשבא לכם משהו שוקולדי ומיד? כמובן אחרי שאכלתם כמות מסוימת של סתם שוקולד מחפיסה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: המרכיב הסודי )

סגור לתגובות.