ויפה שתיקה אחת קודם

פוסט מורכב הוא פוסט שבועות. זו היא תקופת ימי ההולדת שלנו, וככזו מלאת תהפוכות היא.

רגע אחד עומדות מול דוכן באשר, מתווכחות האם עדיף להיות קשה וחריפה או רכה ומסריחה. רגע אחרי מרוחות שיכורות על הספה בסלון, מנסות לדוג עם האצבעות מהפה את שיערת הכלב התורנית שהשתרבבה לה בין גבינה לגבינה. אחר כך נזכרות בכל הרגעים המביכים בחיינו, שהביאונו עד-הלום, וכשאני כותבת עד-הלום אני לא מתכוונת לספה, אלא להיותינו חברות – מצחיקות (בעיקר את עצמנו) ומביכות (את יתר הנוכחים)….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

סגור לתגובות.