לאכול בניו יורק 2

פעם בשנה אני חוצה אוקיינוס
לראות מה חדש בצד השני של העולם,

ולפגוש את אחותי

זה נשמע כמו תירוץ נפלא 
אבל באמת שהזמן שלנו ביחד הוא יקר ונהדר

הזמן עובר כל כך מהר,
אנחנו מדברות בלי הפסקה ומנסות להשלים בשבוע, סיפורים של שנה

זה כמובן בלתי אפשרי וכשמגיע הזמן להפרד זה קשה מנשוא

אנחנו מחליטות לא לבכות אבל הדמעות בכל זאת מבצבצות וקצת קשה לדבר

המונית מגיעה וחוטפת אחת מאיתנו לשדה התעופה,
השניה

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

סגור לתגובות.