פבלובה אישית עם פירות יער

הפוסט הזה הוא תוצאה של שני דברים משמחים ולא קשורים אחד לשני שהתרחשו לאחרונה. הראשון הוא השליטה המלאה שהשגתי בנושא מרנג. יכול להיות שלמישהו זה ייראה פשוט ומובן מאליו, אבל תקופה ארוכה ניסיתי ולא הצלחתי להפיק מרנג מוצלח. אולי אני יורה לעצמי ברגל, אבל ככה נראתה התוצאה בפעם האחרונה כשניסיתי להכין פבלובה עם הדרים, לפני תחילת הלימודים. היא לא הייתה נוראית, אבל גם לא אוורירית, לבנה וצחורה כפי שהתכוונתי וציפיתי. מעכשיו, המרנגים שלי הם חגיגת הלובן, אלא אם כן ארצה אותם בצבעים אחרים….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: המרכיב הסודי )

סגור לתגובות.