פחמימות לא מורכבות





בימי שני- אני קצת בהיי…
כי בימי ראשון בלילה (כן- לילה!) אני בקורס בישול
ואתמול היה השיעור השני, בנושא האהוב עלי מכל:


פ ח מ י מ ו ת ל א מ ו ר כ ב ו ת


או במילים אחרות: בצק


את הקורס מעביר שף מדהים ויקר- מיכאל כץ
אין לתאר את הידע, הניסיון והעושר שלו
רק אכתוב שהוא היה מורה קבוע בקורדון בלו בלונדון
שזה די מרשים תסכימו..


בצקים מכניסים אותי לאקסטזה!


להכין את הגומחה הזאת בקמח… להוסיף מים
או חמאה, או ביצה, או גם וגם
ושמרים!
ולהכניס את היד
לפעמים זה חמים וקצת מגעיל.. במובן הטוב
קצת דביק… רגע… משהו קורה פה
יש מספיק מים? זה מתקדם?
והנה זה מתאחד לכדור
ועכשיו ללוש
וללוש
וללוש


ומחשבות: מה יהיה בסופו? אולי פוקצ'ה?
אולי טארט? זה יהיה מספיק פריך?
ומה שלום השמרים?



אתמול הכנו שלושה בצקים:
בצק בירה, בצק לפוקצ'ה ופיצה ובצק לפאי
לכל אחד אופי ונשמה
לכל אחד תכונות ודעות



לדוגמא הפוקצ'ה היא פרינססה-
היא צריכה כל הזמן לנוח ולנוח
לשים לשים – ומנוחה
מחלקים לכדורים קטנים – הפסקה
פותחים לתבנית – ומנוחה
אבל בתנור- רק כמה שניות והיא פריכה ומוכנה


הבצק לפאי לא אוהב שמתעסקים איתו
קצת גברי
תנו לו קצת חמאה והוא מסודר
פירורים, תבניות, לא אכפת לו-
שימו בשר- עוד יותר טוב
העיקר שיהיה קר



את הבצק בירה טרפנו כל כך מהר
(בפנים היה דג טרי)
אז אין תמונות…



את הפאי מילאנו בכרישה ובשר, קצת כמון, מלח, פלפל




הנה כאן מיכאל מראה איך סוגרים את הפאי בצורה יפהפיה שכזאת
בצביטות עם שתי ידיים:


וכאן עמית מכין פסים לקשט את הפאי שלו



וזו התוצאה–
(פיצי עף על זה היום)




אז כמה כיף היה?


המשך העלילות בשבוע הבא!

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: אז מה את עושה כל היום )

סגור לתגובות.