קציצות עוף ובטטה נפלאות בתנור / דברים שרציתי לומר ולא הייתי מסוגלת

כל-כך הרבה פעמים אני מדברת ושומעת אותך יוצאת מגרוני.
משפטים שהיית נוהגת לומר הפכו למשפטי מפתח שלי.
למשל: "מה קרה, מנוחת הלוחם?" או כשהחתיך עף על עצמו על איזה תבשיל שהכין ואני אומרת לו שיחכה רגע, אני פשוט עוזרת למשאית של המדליות למצוא חניה.
את נוכחת בחיי כל הזמן. נוכחת ונפקדת….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )

סגור לתגובות.