ארכיון חודשי: אוגוסט 2011

שוביניזם מזעזע ומאפינס טחינה תמרים ואגוזים לקצת שקט

ככל שאני חושבת על זה יותר, אני כועסת יותר, בעצם כועסת זה אנדרסטייטמנט, אני בוערת! רותחת מכעס!
היום בצהריים, גבר מגעיל ומטונף הרשה לעצמו להושיט יד ולגעת לי בפנים, לצבוט לי את הלחי ולהעביר ליטוף קל בזמן שהיינו לבד באיזה חדר בדירה החדשה, הוא בא לתקן כמה דברים, ואני ליוויתי אותו והראתי לו מה הוא צריך לעשות.
הנורא מכל הוא שקפאתי. לא צעקתי עליו ממעמקי גרוני שלא יעז לגעת בי יותר בחיים, לא סטרתי לו ולא כלום. פשוט קפאתי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: BakeRonnie )

טיול גליל תחתון – פרק ב'

אחרי היין והכנאפה אל תוך הלילה בשיחות ברומו של קולב, הבוקר החל לאט לאט. בזה אחר זה הקצנו משנתינו וכל אחד ואחת מארבע עשר חברי המשלחת הבינלאומית שלנו, עשה את דרכו לחדר האוכל הביתי של אכסניית פאוזי עזר. הארוחה כללה מגוון פירות וירקות, זיתי נצרת טעימים, גבינות, דגנים, שתיה קלה, שתיה חמה והכל על מפות משבצות קלאסיות המונחות על שולחנות עץ. לחדר האוכל דלת אחורית הפונה הישר אל סמטאות העיר העתיקה והשקט

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: AGLIOLINI )

עוגת פסיפלורה ופרג

סיפור האהבה שלי עם הפסיפלורה , הוא סיפור אהבה מותנה , שחייב לענות על כמה כללים פשוטים , אך עקרוניים.

היא ( בטח נקבה.) חייבת להיות מתוקה , עם רמז דק של חמיצות שנועדה להדגיש את מתיקותה .

בניגוד לנשיות הצעירה , שעורה מתוח , שלי דווקא חייבת להיות מעט מקומטת , עובדה שמבטיחה את הבשלות שלה.

כשהיא כזו , מעט מתקמטת , אני יודעת שהיא שקדה היטב על התוכן שלה , שיחפה קצת על החיצוניות הלא מחמיאה .. אז , אני יוצרת שקע קטן , ויונקת את תוכנה האקזוטי והמתוק ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

‫ברוסקטת עגבניות‬

 

זה לא פשוט. אני מתמודד עם ערמות בזיליקום שצומחות באדנית ומסרבות להפסיק לגדול. הצמח הזה מאיים לכסות את הבית, ולי נותר רק לקטוף ולבשל.
עדיין חם מדי כדי לאכול או להכין דברים רציניים, ואני הולך על האופציות הפשוטות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

‫פאו-קאיי – חמוצים סינים‬

 

כן אלו בדיוק החמוצים המתקתקים שמגישים לכם בצלוחיות קטנות וקמצניות לפני הדבר האמיתי (שזה בדרך כלל אגרול מזוייף ברוטב חמוץ מתוק זרחני שאף סיני לא שמע עליו קודם).
לקוריאנים יש את הקימצ'י שאני נזהר מלהגיד עליו שיש לו טעם של אנשובי (ניסינו לא מעט דברים בשוק בסיאול, להכל יש אותו טעם), וליפנים יש חמוצים מוזרים שכבושים במלח והם פחות מסעירים (מלבד הג'ינג'ר הכבוש שלא דומה בכלל למה שיש בסושיות בארץ) ולסינים בסצ'ואן יש את החמוצים הנפלאים שפיקנטסין השרישה בנו ונעלמה.

אני ממש פריק של הדבר הזה….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: ‫פתיתים‬ )

בייקרי 29 – ריחות של מעשים טובים

בואו תשמעו סיפור, סיפור שמתחיל בארוחה שהוזמנו אליה עם עוד כמה בלוגרים. אמרו לנו שהבייקרי 29 זה מקום שאסור לנו לוותר עליו. שיש שם אוכל מעולה, שיש שם אנשים טובים ושיש שם סיפור מאחורי המקום. הסכמנו. הסיפור של נטע קורין, הב…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: בלוג האוכל של שמן ושמנת )

נשיקות קרם ברוקולי

חיפושיי אחרי מתכונים קלילים, מהירים ובעיקר קרירים באוגוסט לוהט שכזה, יצרו את המתכון שלפניכם.
מבחינתי מתכון קל ופשוט, הוא כזה שאפשר להכניס את כל המרכיבים לבלנדר ואחרי
כמה פולסים ואפייה קצרה יוצאת לה ארוחת ערב .
כך יצא שבערב יום ראשון , אחרי סופ"ש עמוס במזון , לקחתי קצת ברוקולי מהמקפיא,
תפו"א ועוד כמה מרכיבים בסיסיים ותוך 10 דקות
השתזפו להם עשרות נשיקות של קרם ברוקולי תחת חום התנור.

מרכיבים:
חצי שקית ברוקולי
תפו"א בינוני
2 ביצים
4\3 כוס קמח
מלח פלפל
חצי כוס גבינה מגורדת (איזו שבא לכם)

להכנה:
את הברוקולי והתפו"א מבשלים עד לריכוך
מכניסים למעבד מזון יחד עם שאר המרכיבים
וטוחנים לת…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מתכונים תוצרת בית - Or Made )

ביום בו חזרנו לשיגרה – לזניה מעולה

אימי המופלאה חיכתה לראות שאנחנו חוזרים לשגרה.


קצת לפני שהכל נגמר, כשאימי המופלאה היתה מאושפזת בחדר לבד, בצהריי יום עבודה אחד, קיבלתי טלפון בהול מדודתי. שנאתי לשמוע את הצלצול המיוחד שהקצתי לה בסלולרי שלי. שנאתי אותו כל כך, חששתי ממנו והייתי עונה לה תמיד ב:"מה קרה?" מבוהל.
ובאותו יום, כששאלתי מה קרה, היא אמרה בקול סדוק שמנסה להיות חזק: "לאמא היתה קריסת מערכות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )

טיול לגליל התחתון – היום הראשון

ביום שני הדוקטור נזכרה לספר לי שביום רביעי נוסעים ליומיים לצפון. איזה יופי, רק להודיע לבוס ולנפנף בי-בי ללחות המישור החופית והרוחות הסוערות בשדרות האוהלים. "איפה ישנים?" שאלתי וזאת עם מבט ממזרי ענתה: "נצרת!". התחלתי לעשות חישובים וגיליתי שזאת תהיה הפעם הראשונה שאשן בעיר ש-70% מתושביה מוסלמים, 30% נוצרים והשפה העיקרית היא ערבית….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: AGLIOLINI )

קינואה , אספרגוס צלוי וגבינת פטה .

  .

אם להסתמך על לוח השנה , אנחנו כמעט בספטמבר , ואני מתחילה לחשב את הקיץ לאחור.

אני מרגישה את נשיפת הסתיו.

ציניקנים , ייאנחו מתוך פלגי הזיעה שלהם , ימחו אותם ואת דבריי .

אבל אני בעצב , מתחילה לעשות מחוות של פרידה :

ממהרת ללבוש את כל השמלות שעוד לא לבשתי .

קונה סנדלים של סוף עונה , ומורחת ציפורניים בוורוד עז ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )