תגית: סרטן

ימי שלישי עם אימי במחלקה האונקולוגית ברמב"ם – מרק אפונה וניוקי עם דימה ואנטוניו בנדרס


ברגע שאימי המופלאה התאוששה מניתוח פתיחת הבטן שלא הניב דבר למעט צלקת ארוכה, התחלנו היא התחילה את הטיפולים הכימותרפיים.
כמו בזוגיות, כך גם בסרטן- עוברים מהר מאוד לדבר ב"אנחנו". את אימי המופלאה זה היה מוציא מהדעת:
בכל פעם שהיה לי טלפון והייתי אומרת ש"אנחנו בדיוק בטיפול" היא היתה מייד מהסה אותי ומכריחה אותי לתקן שהיא בטיפול ו"לא את, חס וחלילה!"

שיגרת הכימותרפיה החלה ביום שלישי אחד בו למדנו את החוקים. היום הזה היה קשה וארור, מלא מתח והתרגשות שלילית כשרק בסופו, כשהחליטו לאשפז את אימי למשך הלילה כדי לראות שהכל עובר חלק בכימותרפיה הראשונה- רק אז היא הרשתה לעצמה סוף-סוף לחייך. היא הסתכלה על השקי…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )

ביום בו חזרנו לשיגרה – לזניה מעולה

אימי המופלאה חיכתה לראות שאנחנו חוזרים לשגרה.


קצת לפני שהכל נגמר, כשאימי המופלאה היתה מאושפזת בחדר לבד, בצהריי יום עבודה אחד, קיבלתי טלפון בהול מדודתי. שנאתי לשמוע את הצלצול המיוחד שהקצתי לה בסלולרי שלי. שנאתי אותו כל כך, חששתי ממנו והייתי עונה לה תמיד ב:"מה קרה?" מבוהל.
ובאותו יום, כששאלתי מה קרה, היא אמרה בקול סדוק שמנסה להיות חזק: "לאמא היתה קריסת מערכות….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )

מה היה קורה אילו – טראפלס מעולים

מאז אותו יום שחור שגיליתי שאימי חולה במחלה הארורה הקפדתי להימנע משאלות ה"מה היה קורה אילו?"

מה היה קורה אילו היינו מגלים את זה בזמן?
מה היה קורה אלמלא היו גרורות?
מה היה קורה אילו המחלה היתה פורצת רק עוד עשרים שנה?
שלושים שנה?
מה היה קורה אילו לא היתה פורצת כלל?…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: נחמה שובתת )