בלשכת הגיוס עמדנו זו לצד זו ויחד נשענו על עמוד בזמן שחיכינו שיקראו לה ברמקול. הספקתי לצלם אותה עולה לאוטובוס וכשנעלמה לי מהעין זה קרה. פרץ של דמעות, שאין לי מושג היכן הסתתר, נשטף לו חוצה כמו מפל הגילבון ביום חורפי….
(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: . )