עוגת פסיפלורה ופרג

סיפור האהבה שלי עם הפסיפלורה , הוא סיפור אהבה מותנה , שחייב לענות על כמה כללים פשוטים , אך עקרוניים.

היא ( בטח נקבה.) חייבת להיות מתוקה , עם רמז דק של חמיצות שנועדה להדגיש את מתיקותה .

בניגוד לנשיות הצעירה , שעורה מתוח , שלי דווקא חייבת להיות מעט מקומטת , עובדה שמבטיחה את הבשלות שלה.

כשהיא כזו , מעט מתקמטת , אני יודעת שהיא שקדה היטב על התוכן שלה , שיחפה קצת על החיצוניות הלא מחמיאה .. אז , אני יוצרת שקע קטן , ויונקת את תוכנה האקזוטי והמתוק ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

סגור לתגובות.