הסנדוויץ המושלם

או: כריך פסטרמה בלחם שיפון

עד לפני כ- 7 שנים הייתי צמחונית אדוקה. מטעמים אידואלוגים לא הסכמתי לאכול אוכל שהיה לו פרצוף. הייתי מאוד אידיאליסטית והאמנתי בכל ליבי שבשר זה רצח וגם טרחתי להטיף על כך לכל מי שהיה מוכן לשמוע (וגם לכמה אנשים שלא ממש רצו לשמוע). המשפחה המזרחית הקרובה והמורחבת שלי שלי לא ממש הבינה את פשר ההחלטה התמוהה שלי, אך נאלצה להסתגל למצב בו יש להכין עבורי מנה צמחונית בכל ארוחה משפחתית. תאמינו לי שבמשפחה כמו שלי, בה המילה "צמחונות" כלל לא הייתה קיימת בלקסיקון, מדובר במשימה לא פשוטה בכלל. אני לעולם לא אשכח שבפעם הראשונה בה אמרתי לסבתא שלי שאני צמחוני…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: טעמים שרואים מכאן )

סגור לתגובות.