עוגת גבינה ואוכמניות טריות.

פגשתי אותו במסדרון , אני בדרך החוצה , הוא פנימה. חלפתי מחייכת , שלום ומה נשמע..

שום דבר לא הכין אותי להבעת העצב שעלתה על פניו , להילוכו שעצר ולמונולוג הכאב שלו.

הוא דיבר על אימו האהובה , על לכתה מעימו בחטף.

עמד לו גבר כבן 50 וקצת , מדבר על יתמותו , על היותו עכשיו בודד בעולם.

האיש הוא בעל משפחה , עם ילדים ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )

סגור לתגובות.