ובכן,

rubber-duckie-no-layers2.jpg

הנחת העבודה היא שאני לא סובלת אנשים שאוכלים בשביל לשבוע, או את אלה שנגעלים ממשהו טיפה אקסטרווגנטי על הצלחת שלהם, ואף יותר גרוע – על הצלחת שלי. אני שונאת דיבורים על קלוריות ובריאות מסביב לשולחן. ואת הלחץ החברתי שמונע ממני לאכול דברים טעימים שנפלו על השולחן בדרכם לפה שלי.

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: איכס על אוכל )

סגור לתגובות.