למרות אהבתי לקיץ , ימים אלה של סתיו מרגשים אותי . הבקרים מעירים עם קרירות נעימה שנמצאת בדיוק בתפר שבין חום של קיץ , לקור של חורף .
שמש הבוקר מרחיקה ערפילים של שחר , מביאה שמיים כחולים , בלי האור הזוהר והמסנוור של הקיץ .
קרני השמש הרכות עוטפות הכל באור רך , הרכות הזו מאפשרת מיקוד והתבוננות אל פרטים קטנים .
הכחול של הבוקר מתגנב קצת אל אחר צהריים , לפני האפור והחשיכה המוקדמת של הערב.
באחר צהריים כזה , אני מעריכה את הקרירות שמאפשרת לסגור קצת את החלונות , לפנות אל תנור האפייה ולמלא את הבית בריח קינמון וסוכר ….
(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: soul food )