השנים הטובות- פוסט אורח מרגש במיוחד של שירלי פבליק

אתמול קבלתי משירלי את המייל הזה.
התרגשתי מאד לקרוא אותו והחלטתי לפרסמו מייד (איזה כיף שמערכת הניהול הזו כ"כ פשוטה ומאפשרת להזיז, לשנות ולא להיות מחוייבים כ"כ).
תודה לך, שירלי, שבחרת לשתפו בבלוג הקטן והצנוע שלי!
אז הנהו, בפשטותו המרגשת:

לפני 7 שנים נולדה ביתנו השנייה ימה.
יחד איתה נולד בך,אבא שלה, האיש שאיתי, רצון להתחיל להתאמן בספורט שעד אז לא שמעתי את שמו- תריאטלון.
אופנים- מכירה.  שחיה- OK (לימדת אותי לשחות חתירה לפני 3 שנים). ריצה-בחיי שניסיתי, סבלתי!
טוב-אומרים שבוחרים זוגיות על מנת להתפתח? כנראה שזה השיעור שלי. לעבור במחיצתו של מורה אתלטי במיוחד…אבל אתה הרי יודע,זו רק המעטפת.
וכך בעודנו עסוקים בהנקה,בהענקה, בגידול וטיפוח שתי ילדות מקסימות ובבניית עסק יצרני למנשאי תינוקות החלו האימונים וההתעניינות בספורט לתפוש יותר ויותר מקום בחייך ובמשפחתנו.
היו אלה שנים של בניה פיזית שיטתית הן ברמה המשפחתית והן ברמה האישית.
אל מול עיני המשתאות  צמחו והתפתחו בנותינו מתינוקות רכים התלויים לחלוטין באמא ואבא לילדות בריאות, חזקות מלאות חיים תנועה וכח. ולצידן צמחת והתפתחת אתה, אבא.
איש מיוחד, קשוב כולו לצרכיהן של בנותיך ושלי ויחד עם זאת מוצא את הרגעים הקטנים, אבל ממש קטנים, פה לצאת לריצה, שם לשחיה קצרה, קפיצה על האופניים.
עם הרבה רגישות והכלה אך עם זאת בשקדנות ונחישות הישכלת למנן את בנייתך האישית כחלק מפסיפס משפחתי מורכב.
ויש רגעים, כן, יש רגעים של תסכול וכעס בדומה לתהליך גידול הילדים והזוגיות.
כך בדיוק קורה גם בתהליך הגידול של המקום הפנימי האישי שלנו כאינדיבידואל, שהוא חלק ממרקם משפחתי.
פתאום ההבנה שבוקר שבת הפך למחוץ לתחום- אבא יוצא לרכיבה.
אז נכון, כשהוא חוזר מבסוט עד לשמיים (כי רכיבה במ.א.אלונה, עמיקם, גבעת עדה שקולה לתרפיה עמוקה מכל סוג שהוא), הוא מוכן לעשות כל מה שאנחנו רוצות אבל לא פעם שמע טרוניות בסגנון- 'אני לא מפיקת ארועים, תעשה אתה תכנית' או סתם התפוצצות כוללת משביתת שמחה.
מודה ומתוודה-רק היום במבט לאחור ולאחר שהגשמת חלום שהפך למציאות- ואפילו די בקלילות, כדבריך- אני יכולה לראות בברור את שבע השנים בהן בנית בשקידה את גופך הפיזי שהוא זה שיאפשר לך להמשיך ולהתפתח.
אני מוקירה את יכולתנו לתת מקום האחד לשני לצמיחה והתפתחות.
הרי ברגעים קשים כל כך מפתה לבעוט במגדל הקוביות שכה השקענו בבניתו- אשרינו שאנו זוכים לכך.
כעת בעודך אוחז בגוף פיזי בעל יכולות פנטסטיות יכול זה לשמש אותך בהמשך התפתחותך הרגשית והרוחנית.
אין ספק בליבי כי מעתה יחלו להתגלות בעשייתך הספורטיבית פנים חדשות שהן מעבר לרמה הפיזית גרידא-סקרן? נהדר יש למה לצפות!
אישי היקר, דרכך מרגשת ומעוררת השראה וזוהי זכות גדולה עבורי להתבונן בך וביצירתך.
ברוך צאתך לשבע שנות התפתחות טובות אף יותר


ולסיום מתחשק לי לגלות לכם את אחד מהסודות המשפחתיים שלנו להזנה בריאה.

חטיף בריאות לאלופים

כמות לתבנית אחת מאורכת
כדאי להשתמש בפירות יבשים אורגניים איכותיים כי המיובשים הרגילים עמוסי כימיקלים המשמשים בתהליך כימי של ייבושם.

חומרים

20 משמשים מיובשים
10 תאנים
10 שזיפים
100 גרם צימוקים
100 גרם אגוזי מלך
100 גרם פקאן
100 גרם אגוזי לוז
1 כוס קמח
1/2 כוס סוכר (לא חייבים)
2 ביצים

אפשר לגוון בכל מיני סוגים של אגוזים ופירות יבשים. אגוזי ברזיל, חמוציות, גוז'י ברי, אוכמניות ועוד יש המון.

אופן ההכנה

הכי חשוב! לא חותכים את הפירות והאגוזים. שמים את הקמח, סוכר עם כל הפירות והאגוזים בקערה.
מערבבים היטב. מוסיפים ביצים עד שהכל הופך לעיסה דביקה.
מעבירים לתבנית משומנת מעט ודוחסים את העיסה היטב בתבנית כך שלא יהיו חללים.
אופים 35-40 דקות ב 180 מעלות. מצננים ושולפים מהתבנית.
בעטיפת ניילון נצמד יכול להחזיק מעמד אפילו כמה שבועות (הצחקתם אותי…אצלינו זה נבלע,ראו התוצאות כנ"ל). חטיף מתאים מאד להקפאה.
פורסים דק עם סכין חדה –חטיף אנרגיה מושלם מכל הטוב של אמא אדמה



בברכת הגשמת חלומות,
שירלי פבליק

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

סגור לתגובות.