תגית: פוסט אורח

קטשופ בייתי- פוסט אורח של נטע להנר

הגיע הזמן לעוד שבוע מיוחד בבלוג- "שבוע העגבניות הגדול".
פשוט קיץ, זו עונת העגבניות ואני רואה שהן יותר ויותר מככבות אצלי במטבח לאחרונה. אז למה לא?
מוזמנים לשתף במתכוני העגבניות שלכם, בתגובות לפוסטים של השבוע.
בסוף השבוע אארגן את כל המתכונים ששיתפתם לפוסט אחד (מי שירצה לשלוח לי תמונות ירוויח)

___________________________________________________________________

זה המייל שקיבלתי מנטע, אחת הקוראות הקבועות של הבלוג (שכבר שיתפה פה במתכון בעבר)

הי ורד, כמו שהבטחתי מתכון להכנת קטשופ ביתי מבית היוצר של ההורים של בעלי, מצ'כיה.
זוהי מסורת, כל קיץ הם מגדלים עגבניות ומכינים סיר גדול של קטשופ….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

פוסט אורח של הגר- על מוצרי מזון חשובים שקשה להשיג בארץ

את הבלוג של הגר ואסף הכרתי דרך תגובה בבלוג אחר שאני נוהגת לעקוב אחריו (ככה אני, עוקבת אחריכם, לראות מי מעניין אותי… זה ממש כיף! מגיעים ככה למקומות ממש רחוקים). ככה זה כשנחשפים לגישה תזונתית מעניינת ורוצים ללמוד עליה כל מה שאפשר.
מאז אני עוקבת אחריהם וממש רציתי לשלב אותם גם אצלי בבלוג, אם כי עד עתה לא מצאנו את הדבר המדוייק ביותר. וכמו שאני אוהבת, נקריתה בפנינו ההזדמנות כשהגר ואני צ'יטטנו על חומרי גלם שונים שקשה למצוא בארץ ומה עושים איתם וכו' וכו'….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

פוסט אורח של רעות מ- bekosher- צ'ילי

כבר לא זוכרת איך התגלגלתי לבלוג של רעות. כנראה דרך מקום אחר, כמו שזה תמיד קורה בשיטוטים בין אתרים לבלוגים למקומות מעניינים. בקיצור, הגעתי ומאד מצא חן בעיניי.
בדיוק "נחתתי" על מתכון שלה ל"לחם" פליאוליטי (שאפילו הכנתי והעליתי פה לבלוג בעבר).
כבר אז פניתי אליה ושאלתי אם תרצה להעלות פוסט שלה אצלי גם וכמו בפעמים רבות, יש לדברים קצב משלהם ועכשיו הגיע הזמן בו כל התנאים הבשילו לידי כך.

רעות כותבת על עצמה:
יש לי עניין רב בבריאות וכושר ותזונה היא החלק המרכזי ביותר בבריאות לדעתי….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

זכינו! בפוסט אורח משובח של אפרת מ"אז מה את עושה כל היום"

את אפרת גיליתי פה. כן, כן, ממש פה בבלוג הזה.
קראתי ועניתי על תגובות שלה ועקבתי אחריה לבלוג שלה- "אז מה את עושה כל היום" ונדלקתי קשות!
איזה בלוג מהמם! ויזואלית, תוכנית, רעיונית. ממש נדלקתי!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

פוסט אורח של חנה ליב- עוד ואריאציה על "סלט בצנצנת"

זוכרים שביקשתי שתשתפו אותנו ברעיונות שלכם? כי אני מן הסתם אהיה פחות בכתיבה בתקופה הזו…

אז כבר קיבלתי כמה מיילים מקסימים עם רעיונות ותמונות.
מעלה אותם בשמחה!
מוזמנים להמשיך ולשלוח אליי למייל [email protected]

חנה ליב שלחה לי את הואריאציה שלה ל"סלט בצנצנת"– תודה!!!…

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

סופסוף סינייה- פוסט אורח של יעל גלעדי

יעל היא גם נטורופתית, ואנחנו "מדברות" על המתכון הספציפי הזה כבר כמה זמן בדף הקבוצה שלי בפייסבוק. ובכל פעם אני מבקשת ממנה שכשתכין, פשוט תצלם ותשלח לי.
לקח לנו זמן, אולם סופסוף הגענו לרגע המיוחל.

הנה המתכון לפי יעל:

חומרים

2 בצלים
1 ק"ג בשר בקר טחון
טחינה גולמית
לימון
מלח
שום
2-3 עגבניות בשלות
תבלינים: כורכום בהרט פלפל שחור וטיפה מלח ["הבהרט, מהעיר העתיקה בירושלים"- טוענת יעל- "הוא המפתח" ואני אוסיף שלמי שאין בדיוק את הסוג הזה יכול בכל זאת להכין… מרשות לכם גם לאלתר עם התבלינים האהובים עליכם] 

אופן ההכנה

מחממים תנור ל- 180 מעלות.
מטגנים במעט שמן זית כ 2 בצלים


עליהם שמים את הבשר הטחון, לכמה דקות שלא …

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

פוסט אורח- אורז צהוב עם צימוקים/ האורז של עליזה

נטע שלחה לי מתכון שהכינה בפסח.
למנה קוראים פולו קישמש polo kishmesh
חופשת פסח, הבייבי עם אבא, מה שמאפשר לי להכין מתכון אהוב, שמגיע היישר מעליזה, שהיא הסבתא של האחיינים שלי. אחותי, בעלה, אמא שלו – היא. 
הילדים של אחותי מתים על המנה הזאת, כך שזו ממש מנה לילדים. מה שכן, זה דורש קצת השקעה וזמן, וכמה כלים ללכלך, אבל לא מלא.
במקור זה עם אורז לבן….

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

פסטרמה בייתית- פוסט אורח של דעאל הקדמוני

הבלוג של דעאל- מר קדמוני- הוא אחד האהובים עליי.
אני קוראת אותו באופן קבוע, מקבלת ממנו השראה וגם שפע של קישורים לרחבי הרשת.
מעניין ופותח את הראש!

בשבוע שעבר הוא העלה פוסט על פסטרמה בייתית ומייד אמרתי לו שאני רוצה גם, אז אחרי שהוא הכין עוד נגלה וצילם במיוחד, הוא שלח לי את התוצאה, כדי שכולנו נוכל ליישם וליהנות.
אין ספק שזו ליגה אחרת מעל הפסטרמה המוכרת מהאיכות הירודה שיש מסביבנו.
_________________________________________________________________

פסטרמה ביתית זה פשוט, טעים, מספק ומתגמל.
היתרון הגדול הוא שלא צריך שום חוש בישול ושום נוסחת קסמים. אפשר לעשות פסטרמה מהודו ואפשר מחזה עוף, ובכל מקרה, מתקבלת פסטרמה שמבוגרים זוללים ושילדים אוהבים. טבעית, בריאה, פשוטה וטעימה. 
ראשית חכמה צריך קצב טוב, שיתן לכם נתחים שמנמנים ויפים, טריים מאוד ומבריקים, ושינקה אותם היטב מעצמות קטנות ומשומן. חזה עוף נחתוך לשניים, כדי להוציא את העצם הסחוס המרכזית. לא לשכוח את העצמות הקטנות שבקצה השני. שני חצאי חזה עוף שחוברו-להם-יחדיו יעשו "נקניק" פסטרמה אחד.  חזה הודו נחלוק לשניים גם, וכל חצי יעשה פסטרמה אחת.
חזרתם הביתה מהקצב, מיד אתם מכניסים את הנתחים לקערה מרווחת עם כף מלח גס, כף גרגירי פלפל שחור, כמה עלי דפנה ושלוש כוסות מים. מכסים בניילון נצמד ושוכחים במקרר ל 24 שעות.
מוציאים, שוטפים ומייבשים עם מגבת נייר. ומעכשיו מתחיל החלק היצירתי: להמציא משרה שיתן טעם, גם צבע וגם שהילדים ישתגעו על זה.
ביום שישי הכנתי שתי גרסאות. גרסת השמן זית-דבש-חרדל-פלפל שחור. בשפע מהנ"ל, מורחים היטב היטב ומוסיפים פפריקה בשביל הצבע. מכניסים לקערה, והופ, לעוד 12-24 שעות במקרר. הגרסה השניה מערבת הרבה גרגרי פלפל אדום גרוס ורוטב צ'ילי חריף, ופלפל שחור גרוס (בלי פלפל לא זז אצלי כלום במטבח)
עכשיו, יש שתי אפשרויות. המהירה והמרשימה.
המהירה היא קשירת שני חצאי חזה העוף (או חצי חזה הודו) יחד בחוט קשירה הדק היטב היטב. יש לי חוט קשירה גמיש וחזק והוא עושה יופי של עבודה. האפשרות המרשימה לא קשה הרבה יותר, אבל נותנת אפקט ה"וואו" לקהל הצופים בזמן הארוחה, והיא להשחיל/לדחוס את חזות העוף לתוך "גרב קשירה" שזה מן רשת מקצועית לאפיה של בשר. הקצב החמוד שלי נותן לי בחינם. היתרון ברשת הוא שהבשר מוחזק יפה והפסטרמה מקבלת צורה נקייה וללא החריצים המאפיינים את החוט. נו. וגם קצת בסטייל
מחממים תנור ל 160 מעלות ונותנים לחבורה לשכב על רשת (ולא על תבנית, אחרת זה יתבשל במקום להצלות) 45 דקות. אפשר מדי פעם להפוך או לטפטף מלמעלה מעט מהנוזלים שנשארו בקערת ההשרייה, זה נותן בוסט אחרון של צבע וטעם
מוציאים ומקררים
עם סכין טובה חותכים את הרשת (או החוט), ופורסים דק. עם מלפפון חמוץ, שמיר ועגבניה או כף חרדל זה מתרומם לגבהים חדשים.
לא לשכוח ללקק את האצבעות
ורד- נו, שווה לנסות בבית נכון?

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

ממולאים צמחוניים- פוסט אורח של ענת שחף

ענת שחף היא אחת מהמעריצות המושבעות של הבלוג. כל כמה זמן אני מקבלת פידבקים ממנה דרך חברות משותפות (מעבר לתגובות הכייפיות שלה פה בבלוג).
אז כשהיא שלחה לי את המתכון שלה ברור שרציתי להעלותו לבלוג.
זה לקח קצת זמן, בגלל השבוע ה"מיוחד" של מתכונים מבלוגי אוכל אחרים, אולם תסכימו אתי שהיה שווה לחכות.

_______________________________________________________________________________

בדיוק היום הגיע הטכנאי להתקין את הכיריים החדשים וזה היה נראה לי מאורע חגיגי מספיק בשביל לצלם בישול ממולאים צמחוניים לתחרות

ממולאים צמחוניים

למילוי

100 גרם אורז מלא עגול
1/2 חבילת טופו
2 גזרים גדולים
2 פלפלים אדומים גדולים
צרור שמיר 
חופן עלי נענע  
צרור פטרוזיליה   
את מי נמלא

2 עגבניות גדולות 
קישוא בינוני 
2 זוקיני גדולים
2 תפוחי אדמה גדולים

לרוטב

גבעולי סלרי קצוצים
הבפנים של העגבניה הקישוא והתפו"א
5-6 עגבניות מרוסקות
אפשר גם 2 שיני שום
אופן ההכנה

שמים בסיר את האורז מכסים במים, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 7-10 דק'.
בזמן הזה מגררים את הטופו במגרדת על הגס, וכמו שהמורה שלי לתזונה סינית תמי אמרה- "לא מטגנים, אלא מאדים"  בשמן זית על מחבת עד שמזהיב


שוטפים את תפוחי האדמה ומכניסים אותם על קליפתם לסיר קטן, מכסים במים ומביאים לרתיחה.
מנמיכים את האש ומבשלים כ 7-10 דק'.
בזמן הזה מגרדים במגרדת דק את הגזר וקוצצים את הירוקים דק דק.
(מכיוון שהקוצץ הביתי – AKA בן-זוגי שיחיה עידן, לא היה בבית אז גפן ואני ביז'בז'נו בבראון)


אחרי שהטופו הזהיב מעבירים לקערה ומוסיפים את הגזר עם הירוקים הקצוצים ומערבבים היטב.
מוסיפים תבלינים לפי טעם אישי– אני שמתי כמון פפריקה פלפל ומלח
אחרי שתפוח האדמה התבשל, מורידים מהאש, שוטפים במים קרים.
לוקחים כפית פריזאית והרי תמונה למי שלא יודע


דרך אגב, בפעם ראשונה שהכנתי ממולאים, הוצאתי את הבפנים באמצעות כף רגילה וזה עבד יופי!)
מרוקנים את תפוחי האדמה, הקישוא, הזוקינים העגבניות והפלפלים .
(לעגבניות ולפלפל יש לחתוך את הראש ולשמור לקישוט ככובע.
את הבפנים של העגבניה הקישוא והתפוא אדמה יש לקצוץ דק ולשמור לרוטב)


Now its show time
קוצצים את הסלרי ומטגנים בסיר רחב עם שמן זית


הייתי חייבת להוסיף את התמונה הזו בגלל הצבע. מבינים אותי, נכון?


מוסיפים את שאריות הקישואים והזוקיני והעגבניה.
מוסיפים את העגבניות ומטגנים כמה דק'.
בינתיים ממלאים את כל הירקות מהתערובת שבקערה.
את הפלפלים יש למלא רק 2/3  ולהשאיר מקום כי האורז מתנפח מעט


מסדרים את הירקות הממולאים בסיר עם הרוטב ובעזרת מצקת יוצקים מהרוטב על הירקות כך שיתכסו ויתעטפו ברוטב


בשלב הזה אם יש צורך, מוסיפים קצת מים כדי שיכסו את הירקות.
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש וממשיכים לבשל על אש בינונית עד נמוכה כשעה.
לי זה לקח שעה וחצי, והממולאים קצת התפרקו בסוף, אבל יצא טעים !!!

כתוספת אכלנו ליד זה סלט שעידן היכן מעדשים ירוקים/חומים מונבטים שתיבלנו עם גבינת טום עיזים מגורדת, שמן זית ולימון . הייתי מצלמת אבל זה נטרף בשניה וחצי.
בתאבון!   
[ורד- איזה תמונות צבעוניות ויפות. האמת? הירקות פשוט עושים את העבודה בעצמם, לא צריך תפאורה מיוחדת. אז לכל מאותגרי המצלמות והפרפקציוניסטים למיניהם שלא שולחים לי רק כי 'התמונות לא יצאו טוב' שחררו! צלמו ושלחו לי את מה שיש לכם, ביחד עם המתכון כמובן]

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )

השנים הטובות- פוסט אורח מרגש במיוחד של שירלי פבליק

אתמול קבלתי משירלי את המייל הזה.
התרגשתי מאד לקרוא אותו והחלטתי לפרסמו מייד (איזה כיף שמערכת הניהול הזו כ"כ פשוטה ומאפשרת להזיז, לשנות ולא להיות מחוייבים כ"כ).
תודה לך, שירלי, שבחרת לשתפו בבלוג הקטן והצנוע שלי!
אז הנהו, בפשטותו המרגשת:

לפני 7 שנים נולדה ביתנו השנייה ימה.
יחד איתה נולד בך,אבא שלה, האיש שאיתי, רצון להתחיל להתאמן בספורט שעד אז לא שמעתי את שמו- תריאטלון.
אופנים- מכירה.  שחיה- OK (לימדת אותי לשחות חתירה לפני 3 שנים). ריצה-בחיי שניסיתי, סבלתי!
טוב-אומרים שבוחרים זוגיות על מנת להתפתח? כנראה שזה השיעור שלי. לעבור במחיצתו של מורה אתלטי במיוחד…אבל אתה הרי יודע,זו רק המעטפת.
וכך בעודנו עסוקים בהנקה,בהענקה, בגידול וטיפוח שתי ילדות מקסימות ובבניית עסק יצרני למנשאי תינוקות החלו האימונים וההתעניינות בספורט לתפוש יותר ויותר מקום בחייך ובמשפחתנו.
היו אלה שנים של בניה פיזית שיטתית הן ברמה המשפחתית והן ברמה האישית.
אל מול עיני המשתאות  צמחו והתפתחו בנותינו מתינוקות רכים התלויים לחלוטין באמא ואבא לילדות בריאות, חזקות מלאות חיים תנועה וכח. ולצידן צמחת והתפתחת אתה, אבא.
איש מיוחד, קשוב כולו לצרכיהן של בנותיך ושלי ויחד עם זאת מוצא את הרגעים הקטנים, אבל ממש קטנים, פה לצאת לריצה, שם לשחיה קצרה, קפיצה על האופניים.
עם הרבה רגישות והכלה אך עם זאת בשקדנות ונחישות הישכלת למנן את בנייתך האישית כחלק מפסיפס משפחתי מורכב.
ויש רגעים, כן, יש רגעים של תסכול וכעס בדומה לתהליך גידול הילדים והזוגיות.
כך בדיוק קורה גם בתהליך הגידול של המקום הפנימי האישי שלנו כאינדיבידואל, שהוא חלק ממרקם משפחתי.
פתאום ההבנה שבוקר שבת הפך למחוץ לתחום- אבא יוצא לרכיבה.
אז נכון, כשהוא חוזר מבסוט עד לשמיים (כי רכיבה במ.א.אלונה, עמיקם, גבעת עדה שקולה לתרפיה עמוקה מכל סוג שהוא), הוא מוכן לעשות כל מה שאנחנו רוצות אבל לא פעם שמע טרוניות בסגנון- 'אני לא מפיקת ארועים, תעשה אתה תכנית' או סתם התפוצצות כוללת משביתת שמחה.
מודה ומתוודה-רק היום במבט לאחור ולאחר שהגשמת חלום שהפך למציאות- ואפילו די בקלילות, כדבריך- אני יכולה לראות בברור את שבע השנים בהן בנית בשקידה את גופך הפיזי שהוא זה שיאפשר לך להמשיך ולהתפתח.
אני מוקירה את יכולתנו לתת מקום האחד לשני לצמיחה והתפתחות.
הרי ברגעים קשים כל כך מפתה לבעוט במגדל הקוביות שכה השקענו בבניתו- אשרינו שאנו זוכים לכך.
כעת בעודך אוחז בגוף פיזי בעל יכולות פנטסטיות יכול זה לשמש אותך בהמשך התפתחותך הרגשית והרוחנית.
אין ספק בליבי כי מעתה יחלו להתגלות בעשייתך הספורטיבית פנים חדשות שהן מעבר לרמה הפיזית גרידא-סקרן? נהדר יש למה לצפות!
אישי היקר, דרכך מרגשת ומעוררת השראה וזוהי זכות גדולה עבורי להתבונן בך וביצירתך.
ברוך צאתך לשבע שנות התפתחות טובות אף יותר


ולסיום מתחשק לי לגלות לכם את אחד מהסודות המשפחתיים שלנו להזנה בריאה.

חטיף בריאות לאלופים

כמות לתבנית אחת מאורכת
כדאי להשתמש בפירות יבשים אורגניים איכותיים כי המיובשים הרגילים עמוסי כימיקלים המשמשים בתהליך כימי של ייבושם.

חומרים

20 משמשים מיובשים
10 תאנים
10 שזיפים
100 גרם צימוקים
100 גרם אגוזי מלך
100 גרם פקאן
100 גרם אגוזי לוז
1 כוס קמח
1/2 כוס סוכר (לא חייבים)
2 ביצים

אפשר לגוון בכל מיני סוגים של אגוזים ופירות יבשים. אגוזי ברזיל, חמוציות, גוז'י ברי, אוכמניות ועוד יש המון.

אופן ההכנה

הכי חשוב! לא חותכים את הפירות והאגוזים. שמים את הקמח, סוכר עם כל הפירות והאגוזים בקערה.
מערבבים היטב. מוסיפים ביצים עד שהכל הופך לעיסה דביקה.
מעבירים לתבנית משומנת מעט ודוחסים את העיסה היטב בתבנית כך שלא יהיו חללים.
אופים 35-40 דקות ב 180 מעלות. מצננים ושולפים מהתבנית.
בעטיפת ניילון נצמד יכול להחזיק מעמד אפילו כמה שבועות (הצחקתם אותי…אצלינו זה נבלע,ראו התוצאות כנ"ל). חטיף מתאים מאד להקפאה.
פורסים דק עם סכין חדה –חטיף אנרגיה מושלם מכל הטוב של אמא אדמה



בברכת הגשמת חלומות,
שירלי פבליק

(קיראו ו/או הגיבו להמשך הפוסט אצל כותבו: מה יש לְצהריים? )